גודל הטקסט
לא כל סמבוסק דומה לאחיו. בקהילות היהודיות מקובלים שני סגנונות: הספרדי, עבה ואפוי, בדרך כלל במילוי גבינה או בשר בקר ומצופה בשומשום או בקצח, והמזרחי, דק וגדול ומטוגן, במילוי חומוס ובצל מתובל, ובדרך כלל בלי ציפוי זרעים. המאכל נחשב סמל של המטבח העיראקי.
המתכון שלפניכם הוא מהסוג השני, ופרסמה אותו פסקל פרץ-רובין במרץ 2018. הכותבת מכנה אותם "כיסני בצק", מציינת שהם סמל של המטבח העיראקי ומציעה לטגן אותם כשאין חשק לארוחת ערב רגילה.
מצרכים לבצק: 20 גרם שמרים טריים, 4 כוסות קמח מנופה, כף סוכר, 50 גרם מרגרינה מומסת, כוס עד שתי כוסות מים וחלבון ביצה אחד.
למילוי: שתי כפות שמן, שני בצלים קצוצים דק, חצי כפית מלח, חצי כפית פלפל שחור, כפית כמון טחון, חצי כפית בהרט וחצי כפית פלפלת חריפה, וחומוס טחון. הכמות של החומוס לא צוינה במתכון המקורי, ולכן כדאי להתחיל בכמות קטנה ולהוסיף עד לתערובת שמחזיקה צורה.
הכנה: לשים את הקמח עם השמרים, המרגרינה, הסוכר והמים לבצק חלק ורך, ולהתפיח כחצי שעה. מטגנים את הבצל בשמן, מוסיפים את החומוס הטחון ומתבלים. מרדדים את הבצק לעובי של כסנטימטר, חותכים עיגולים, מניחים מעט מילוי במרכז, מורחים את הקצוות בחלבון וסוגרים לחצי עיגול. מתפיחים עוד כ-20 דקות ומטגנים בשמן בגובה 4 עד 5 סנטימטר עד לזהוב. מגישים חם.
הכותבת מציעה כמה קיצורי דרך: חומוס משומר במקום יבש (אחרי סינון וטחינה), כף אבקת אפייה במקום שמרים אם אין זמן, שמן במקום מרגרינה (רבע כוס), עיגולים בקוטר של כ-10 סנטימטר לכיסנים קטנים יותר, ואפייה קלה בתנור עם ריסוס שמן במקום טיגון.
המתכון אינו מכיל בשר או מוצרי חלב אם משתמשים במרגרינה פרווה, ולכן מתאים להגשה לצד סעודה בשרית או חלבית. כדאי לבדוק את כשרות כל המרכיבים, ובמיוחד המרגרינה והתבלינים.
תמונה: Vipiak, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.