גודל הטקסט
בעוד כחודש נשוב לשיר. הנר הראשון של חנוכה תשפ״ז יודלק ביום שישי, כ״ד בכסלו, 4 בדצמבר 2026, ו״מעוז צור״ יצטרף כמנהג אל מרבית הבתים. הפיוט עצמו נכתב בימי הביניים. בחמשת הבתים הראשונים חתום השם ״מרדכי״, אך לא ברור מיהו. התארוך המקובל היה המאה ה־13, ואילו מחקרים חדשים יותר מקדימים אותו למאה ה־12, כשאברהם פרנקל מציע את גרמניה בין 1160 ל־1190.
בשאלת הלחן עדים המקורות על מסע מורכב. ״האנציקלופדיה היהודית״ משנת 1906 מספרת שהחזן בירנבוים מקניגסברג, בכתב עת גרמני־יהודי משנת 1878, עקב אחר הניגון המוכר עד שיר עם גרמני ישן. אותו שיר עם, לדבריו, היה נפוץ גם בקרב יהודי גרמניה סביב שנת 1450. האנציקלופדיה מוסיפה שמרטין לותר השתמש מאוחר יותר באותו שיר עם עבור אחד ממזמוריו. לפי התיאור הזה, יש כאן שיר עם גרמני שכבר היה מוכר ליהודים, ושימש את שני הצדדים בנפרד.
כדאי להיזהר עם שם נוסף המוזכר בהקשר הזה. המלחין הוונציאני בנדטו מרצ׳לו הדפיס בשנת 1724 ניגון בשם יהודי גרמניה, והשתמש בו למזמור ט״ו. לפי ״האנציקלופדיה היהודית״ לא היה זה הלחן המוכר היום, אלא ניגון אחר בסולם מינורי, שנקשר בעבר ל״מעוז צור״. המרכז לחקר המוזיקה היהודית באוניברסיטה העברית מתעד שהניגון שרשם מרצ׳לו נשמר בגרסאות בקהילות אשכנז שבאיטליה, ביניהן ורונה, פרארה וטורינו.
עוד פרט מעניין: במקורו, על פי אותה אנציקלופדיה, שימש הלחן לפיוט ״שני זיתים״, שנאמר לפני קריאת שמע בשחרית של שבת חנוכה, ורק אחר כך נקשר ל״מעוז צור״ והפך לסימן ההיכר של החג.
גם לאחר שהתקבע המשיך להשתנות. הרישום המוקדם הידוע של הגרסה היהודית נעשה בידי יצחק נתן ב־1815. בלונדון עיבד יוליוס מומבך, מנהל המוזיקה בבית הכנסת הגדול, את הניגון לארבעה קולות, והשינויים שלו הותירו שתי גרסאות שאי אפשר לשיר בו־זמנית זו עם זו. עד המלחמה נפוץ בגרמניה לחן חלופי לחלק מהבתים, שהחזן ישראל אלטר הקליט.
ומה אצלנו? לפי ההערכות, המנגינה הרווחת בישראל קרובה לגרסה הגרמנית שציין בירנבוים. בכל חנוכה מצטרף אליה עוד דור של שרים.
תמונה: Szilas, Public domain (PD-self), דרך ויקישיתוף.