גודל הטקסט
בצד הסופגניות והלביבות מתפוחי אדמה, יש בחנוכה מנהג נוסף: מאכלי חלב. לביבות גבינה הן דרך קלה לקיים אותו, ואפשר להכין אותן מתוקות או מלוחות.
**למה גבינה?**
הר"ן על מסכת שבת קושר את המנהג לנס שנעשה על ידי אישה, ומסביר בעקבות זה למה נוהגים לאכול גבינה בחנוכה. הבית יוסף מביא את דברי הר"ן, וב"ערוך השולחן" (אורח חיים תר"ע) מסופר על יהודית, בתו של יוחנן הכהן הגדול, שהאכילה את המצביא היווני מאכלי חלב, ואחרי שנרדם הרגה אותו. יש גם הערה שלפי חלק מהמקורות סיפור יהודית אינו מתוארך לתקופת החשמונאים. כלומר זה מנהג שחלק מהציבור נוהג בו, ולא חובה, והנימוק משתנה בין המקורות. מי שרוצה לדעת איך לנהוג בביתו ישאל את רבו.
**לביבות גבינה מתוקות ומלוחות (מנה גדולה)**
לבסיס מערבבים 500 גרם גבינה לבנה, 2 ביצים וחצי כוס קמח.
- לגרסה המתוקה מוסיפים רבע כוס סוכר, חצי כפית תמצית וניל ורבע כפית קינמון.
- לגרסה המלוחה מוסיפים רבע כפית מלח ורבע כפית פלפל שחור.
מערבבים עד תערובת אחידה, יוצרים לביבות בגודל הרצוי ומטגנים בשמן חם מכל צד עד הזהבה. מניחים על נייר סופג. המתוקות מוגשות עם סירופ סוכר או שוקולד, והמלוחות עם סלט או מטבוחה.
**לביבות גבינה מתוקות לילדים, כמו בגן (כ-15 מנות)**
מתכון שדורש 20 דקות בסך הכול. הבלילה דלילה יותר: 3 כפות קמח, 3 כפות סוכר, 3 כפות גבינה לבנה ו-3 ביצים. מערבבים הכול בקערה, יוצקים כמות בינונית למחבת, ומטגנים עד גוון הרצוי משני הצדדים. המתכון מזהיר שהלביבה הראשונה לא תמיד מצליחה, ואין סיבה להתרגש. מגישים עם סירופ מייפל או שוקולד, או כמו שהן.
**מה ההבדל?**
לפי הכמויות, בגרסה הראשונה רוב הבלילה היא גבינה, ולכן אפשר לצפות ללביבות סמיכות יותר. בגרסה השנייה הבלילה דלילה יותר, וקרובה לפנקייק קטן. מי שרוצה להרגיש את הגבינה יבחר בראשונה, ומי שמכין עם ילדים בשנייה.
**כדאי לזכור**
- אלה מנות חלביות. מי שמגיש אותן אחרי ארוחה בשרית ישאל רב לגבי ההפסקה.
- הטיגון בשמן חם: הילדים משגיחים מרחוק והמבוגר מטגן.
- לביבות גבינה מכילות ביצה, חלב וקמח (גלוטן), ולכן צריך לציין אלרגנים לאורחים.