גודל הטקסט
סוף חנוכה תשפ״ז עמוס במיוחד. ראש חודש טבת נמשך השנה יומיים, שניהם בתוך החג: יום חמישי, ל׳ בכסלו, 10 בדצמבר 2026, שהוא היום השישי של חנוכה, ויום שישי, א׳ בטבת, 11 בדצמבר, שהוא היום השביעי. מיד אחריהם באה שבת פרשת מקץ, ב׳ בטבת, 12 בדצמבר, היום השמיני. כך נפגשים בשלושה ימים רצופים ראש חודש, ערב שבת, שבת וזאת חנוכה.
ההכנה לכך מתחילה עוד בשבת הראשונה של החג, שבת פרשת וישב, 5 בדצמבר, שהיא גם שבת מברכים של חודש טבת.
בימים שבהם ראש חודש חל בחול, כתוב בשולחן ערוך (אורח חיים סימן תרפ״ד) שמוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים שלושה עולים בענייני ראש חודש, ובשני קורא הרביעי בקריאה של חנוכה. הקריאה השנייה ביום חמישי היא במדבר ז, מב־מז, וביום שישי במדבר ז, מח־נג. באותו סימן מובא גם דין של טעות החזן בסדר הקריאה, והדברים נוגעים למי שעומד לפני התיבה.
ומה עם התפילה? בסימן תרפ״ב נכתב שבמוסף של ראש חודש ושל שבת מזכירים את חנוכה, אף שלחנוכה עצמו אין מוסף. היום מתואר כתפילת ראש חודש עם הוספות חנוכה, ובמקביל מופיע נוסח לעדות המזרח, הכולל הלל שלם. בסימן תרפ״ג נכתב שגומרים את ההלל בכל ימי החנוכה. פרטי הנוסח משתנים מקהילה לקהילה, ועל מה שנוהגים בפועל מוטב לשאול את הרב.
בשבת עצמה אין כבר ראש חודש, ולכן השנה לא נדרשים שלושת הספרים שעליהם מדבר השולחן ערוך כשראש חודש טבת חל בשבת. מוציאים שני ספרים: קריאת הפרשה וקריאת חנוכה. מיוחדת השנה ההפטרה, משום שיש בחנוכה שתי שבתות. במסכת מגילה (לא ע״א) ובסימן תרפ״ד נקבע שבראשונה מפטירים בנרות של זכריה, ״רני ושמחי״, ובשנייה בנרות של שלמה. ההפטרה ב־12 בדצמבר היא מלכים א ז, מ־נ.
השם ״זאת חנוכה״ נלקח מהקריאה של היום. ביום השמיני מגיעים לסוף קריאת חנוכת המשכן, שבה המילים ״זאת חנוכת המזבח״ (במדבר ז, פד; פח). בסימן תרפ״ד כתוב שמתחילים ב״ביום השמיני״ וגומרים את כל הסדר, וממשיכים בפרשה הראשונה של בהעלותך. השנה הקריאה הזו היא המפטיר של השבת, במדבר ז, נד עד ח, ד.
בקהילות צפון אפריקה נודע ראש חודש טבת גם כ״חג הבנות״. היום הזה חל השנה ב־10 בדצמבר, ומזכירים בו את תוניסיה ואת הקשר לסיפור יהודית.
תמונה: Brücke-Osteuropa, נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף.