גודל הטקסט
ב-15.4.2026 פרסמו בנק ישראל, משטרת ישראל ומשרד התקשורת הודעה משותפת בסיום עבודתו של צוות בין-מגזרי להונאות. הממצא המרכזי: ההונאות נגד לקוחות, שבהן עבריינים מנסים להוציא כסף בהטעיה, גדלו בהיקפן ונעשו מתוחכמות יותר. ההודעה לא כוללת נתוני היקף או הפסדים, והיא מציינת שהתוקפים מתמקדים באנשים עם אוריינות פיננסית ודיגיטלית נמוכה יותר.
**ארבע השיטות שמופו**
הצוות מיפה ארבע שיטות. הראשונה היא השתלטות על מספר הטלפון, בשתי צורות: SIM swap ו"פולו מי". השנייה היא פישינג דרך אתרים המתחזים למוסדות בנקאיים. השלישית היא ויסינג, הונאה בשיחת טלפון. הרביעית היא סמישינג, הונאה בהודעת SMS.
**מה הומלץ**
בין ההמלצות: לנסח מחדש את הודעות ניוד המספרים שחברות הסלולר שולחות, כך שיהיה ברור שהלקוח מבקש לעבור לחברה מסוימת, ולהעביר את הקוד החד-פעמי לסוף ההודעה; ליצור ערוץ מהיר שיאפשר לבנקים ולחברות האשראי להגיש תלונות במשטרה; להקים שרת מרכזי של מספרים שנוידו, שהבנקים יוכלו להשתמש בו לניהול סיכונים; ולבחון מנגנון שיחסום במהירות אתרים מתחזים. הצוות המליץ גם למנות גוף לאומי שיתאם את המאבק.
**ה"וו הרוסי"**
במצגת מודעות של הפיקוח על הבנקים מתואר תרחיש אחר: מתחזים לשוטרים או לעובדי בנק, עם מסמכים מזויפים ואפליקציות מיוחדות. הקורבנות, בעיקר מבוגרים, מקבלים הודעה שכספם בסכנה ולוחצים עליהם למשוך מזומן ולמסור אותו לשליח או להפקיד בכמה חשבונות.
**מה מנחה הפיקוח על הבנקים**
- אם מתקשרים מ"הבנק" או מהמשטרה, פונים למוסד במספר שמצאתם בעצמכם באתר הרשמי.
- לא פותחים קישורים חשודים שהגיעו ב-SMS או במייל מגורם לא מוכר.
- מי שמסר פרטים בטעות פונה מיד לבנק או לחברת האשראי.
בנק לאומי מציין בדף ההנחיות שלו שהוא אינו שולח בקשות לעדכון פרטי הזדהות ופרטים אישיים לאתר או לאפליקציה, ושבהודעותיו יש קישור הכולל מזהה של הבנק.
לקראת בלאק פריידי ב-27.11.2026, כדאי לזכור שהמצגת מונה הודעות על קבלת משלוח, מבצעים אטרקטיביים וביצוע תשלום כדוגמאות לקישורי פישינג. בספק, לא לוחצים.
המידע כללי. יש לבדוק מול הבנק או חברת האשראי.