גודל הטקסט
בשולחן שבת אשכנזי הרגע מוכר: הסעודה מסתיימת, ומישהו מתחיל את "שיר המעלות, בשוב ה' את שיבת ציון". זהו תהילים קכו, ולפי כתבה מינואר 2021, בקהילות אשכנז נהגו לשיר אותו בכל שבת לפני ברכת המזון.
המזמור אינו נעלם בימות החול. לפי נוסחי ברכת המזון, לפני הזימון בברכת המזון מופיעים פסוקי תהילים בשתי גרסאות: תהילים קלז (על נהרות בבל) בימי תחנון, ותהילים קכו בימים שאין בהם תחנון. כלומר, בחירת המזמור תלויה בכך אם אומרים תחנון באותו יום.
הניגון הוא חלק בלתי נפרד. לפי הכתבה, רוב הציבור שר את המזמור בניגון שהתפרסם בביצועו של החזן יוסל'ה רוזנבלט, ובקרב צעירים רבים בביצועו של חנן יובל. בקהילות גרמניה, צפון צרפת ובלגיה נהגו לשיר ניגון משלהן.
מי שהתעמק בנושא הוא ד"ר אורי אהרן, שאסף וליקט ניגונים רבים לשיר, ובהם ארבעים שהכיר מבית הוריו בשטרסבורג, חלקם מכתבי יד והשאר מפי אנשים ששרו אותם. לפי הכתבה, יש ניגונים שונים לפי המועד: לחגים, לראש השנה, לשבתות ספירת העומר ולפורים. לפי הכתבה, שירה בניגון שאינו מתאים למועד נחשבת טעות. ניגוניו התפרסמו בספר "מעלות השיר", שכולל תווים וקוד QR להקלטות.
מה כדאי לקחת מזה? אם אתם שרים את המזמור בבית, אולי כדאי לשאול את ההורים והסבים איזה ניגון שרו אצלם. ולשאלות הלכה, למשל מתי אומרים את המזמור ומתי לא, כדאי לפנות לרב.
תמונה: נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף.
מוזכרים בכתבה