גודל הטקסט
הספר העברי הראשון שנדפס בארץ ישראל יצא בצפת בשנת 1577. הוא היה ביאור למגילת אסתר.
**המדפיס**
אליעזר בן יצחק אשכנזי, מדפיס עברי נודד, עבד בלובלין ובקושטא לפני שהגיע לצפת. את המפעל מימן אברהם בן יצחק אשכנזי, תושב צפת. מועד ההגעה שנוי במקורות: בטקסט של הספרייה הווירטואלית היהודית מופיעה שנת 1573, ובכיתוב של תצלום באותו מאמר שנת 1576.
**הספר הראשון**
הספר הוא "לקח טוב" של רבי יום טוב צהלון, פירוש למגילת אסתר. לפי הקולופון הוא הושלם ב-ד' בתשרי ה'של"ח (1577).
**כמה ספרים יצאו**
בסך הכול הודפסו בצפת שישה ספרים, כולם מחברים מצפת: שלושה בין 1577 ל-1580 ושלושה ב-1587. אברהם יצא לתימן כשליח של ישיבת טבריה ומכר שם ספרים.
**למה זה נעצר**
צהלון עצמו עודד מחברים אחרים להדפיס בצפת, אך מעטים עשו כן. לפי ספריית הקונגרס, הדפוס פסק כעבור שנים ספורות, בימי דעיכתה של הקהילה היהודית בעיר בסוף המאה ה-16.
**מי חידש**
כמעט 250 שנה לא נדפס בארץ ספר עברי, עד שישראל בק, מדפיס מברדיצ'ב שהדפיס שם כשלושים ספרים, הגיע לצפת ב-1831. ב-1832 הדפיס סידור ספרדי, וב-1833 את ספר ויקרא עם פירוש רש"י ופירוש החיד"א, כנראה כתחילת חומש בחמישה כרכים. ייתכן שבראשית ושמות אבדו במרד האיכרים נגד מוחמד עלי ב-1834, שבו נפצע בק ובית הדפוס נהרס, אך לא נשארו עקבות. ב-1837 רעידת אדמה פגעה קשות בחנותו והוא המשיך להדפיס, ובמרד הדרוזים ב-1838 נהרסו החווה והדפוס. ב-1841 הקים בק דפוס עברי ראשון בירושלים.