גודל הטקסט
ראש חודש כסלו חל השנה ביום שלישי 10.11 וביום רביעי 11.11. בשני הימים האלה נוהגים לומר בתפילת שחרית את ההלל בדילוג, והוא נקרא חצי הלל.
בתלמוד כתוב במפורש שזה לא חיוב מהתורה. במסכת ערכין (י ע"ב) שואלת הגמרא למה אין אומרים הלל בראש חודש, והרי התורה קוראת לו "מועד". התשובה: ראש חודש לא התקדש באיסור עשיית מלאכה, והלל נאמר רק בימים שיש בהם קדושה כזאת.
אם כך, מניין המנהג? במסכת תענית (כח ע"ב) מסופר שרב הגיע לבבל וראה שקוראים הלל בראש חודש. הוא רצה למחות, עד שהבחין שהם מדלגים בו. מזה הבין שזה מנהג אבותיהם בידיהם. באותה סוגיה מובאת ברייתא שלפיה יחיד לא מתחיל הלל בראש חודש, אבל מי שהתחיל גומר.
מה מדלגים? הרב אוהד צימרן, בשיעור בישיבת הר עציון, מסביר שבחצי הלל מדלגים על קטעים שמתארים צרות ואויבים, ובהם הקטע הראשון של "לא לנו" (מזמור קטו) והקטע הראשון של מזמור קטז, שפותח ב"אהבתי" ומזכיר "אפפוני חבלי מוות". אותו שיעור מביא טעם דומה לחצי הלל בפסח, בשם האחרונים: המדרש שמספר שהקב"ה לא אפשר למלאכים לשיר בעוד המצרים טובעים בים.
הברכה על ההלל שנויה במחלוקת. בשולחן ערוך (אורח חיים תכב, ב) כתוב שיש אומרים שהציבור מברך לפני ההלל, ויחיד לא. אחרים, ובהם הרמב"ם, סוברים שגם הציבור לא מברך, והמחבר כותב שזה המנהג בארץ ישראל וסביבותיה. הרמ"א מוסיף שיש אומרים שגם היחיד מברך, ושכך נוהגים במדינותיו. לפי הרב צימרן, יש קהילות מעדות המזרח שמברכות רק על הלל שלם.
המנהגים שונים מקהילה לקהילה, ולכן להכרעה למעשה פונים לרב הקהילה.