גודל הטקסט
כמה זמן נמשכת נזירות? כשאדם אומר "הריני נזיר" בלי להגדיר תקופה, לפי המשנה בנזיר היא שלושים יום. הדף עוסק בשאלה כיצד סופרים אותם ומתי מגלחים.
הפסוקים במדבר ו׳ מציבים את המסגרת: הנזיר נמנע מיין ומכל מוצרי הגפן (פסוקים ג׳-ד׳), ותער לא יעבור על ראשו (פסוק ה׳). בסוף התקופה מביאים אותו אל פתח אוהל מועד (פסוק י״ג), ורק אחר כך "ישתה הנזיר יין" (פסוק כ׳).
המשנה מבחינה בין שני נוסחי נדר. מי שאמר סתם "הריני נזיר" מגלח ביום השלושים ואחד, ואם גילח ביום השלושים יצא ידי חובה. מי שאמר במפורש "שלושים יום" וגילח ביום השלושים, לא יצא.
המשנה ממשיכה לשתי נזירויות רצופות: מגלחים על הראשונה ביום ה-31 ועל השנייה ביום ה-61. אם גילח על הראשונה ביום ה-30, יגלח על השנייה ביום ה-60, והיום השלושים של הראשונה נמנה גם בשנייה. אם גילח על השנייה ביום ה-59, יצא ידי חובה. רבי פפייס מעיד על דין זה מרבותיו.
אחר כך המשנה עוברת לטומאה. בנדר סתם, נזיר שנטמא ביום השלושים סותר את כל המניין לפי התנא הראשון, ורבי אליעזר אומר שהוא סותר שבעה ימים בלבד. בנדר של מאה יום, טומאה ביום המאה סותרת הכול, ורבי אליעזר אומר שרק שלושים יום. בתורה, נזיר שנטמא מתחיל תקופה חדשה והימים הקודמים בטלים (במדבר ו׳, ט׳-י״ב).
הגמרא בדף ט״ז מביאה את דברי רבי אושעיא לרבי יוחנן, שרבי יוסי מסכים שטומאה חלה מכאן ולהבא. הגמרא מקשה שרבי יוסי עצמו אומר שטומאה חלה למפרע, ומתרצת שזה מדרבנן בלבד. בהמשך מוזכרת שיטת רבי יוסי שמקצת היום ככולו.
אין בכתבה פסק למעשה. שאלות על נזירות בימינו נשאלות לרב.