גודל הטקסט
מי שגדל בעולם החרדי מכיר את המילה כולל מכל משפחה: בן, חתן, שכן או חבר שלומד שם. מי שלא גדל בו שואל: מה זה בעצם, איך זה עובד ומי משלם. התשובה נעה בין היסטוריה של כמאה וחמישים שנה לבין שיחה על ממון וערכים, שיש בה דעות שונות כבר בספרי ההלכה.
מהו כולל
כולל הוא מוסד ללימוד גבוה של התלמוד וספרות חז"ל במשרה מלאה. כמו בישיבה יש בו שיעורים וסדרי לימוד, אבל התלמידים, האברכים, הם בעיקר נשואים. רוב הכוללים משלמים לחבריהם מלגה חודשית. בראש הכולל עומד בדרך כלל ראש כולל, שקובע בדרך כלל מה לומדים בו. לא פעם הוא גם עוסק בגיוס כספים, ויש כוללים שמעסיקים אברכים לשעבר כמגייסי תרומות.
המילה "כולל" פירושה במקור "קהילה". בארץ ישראל כל קבוצה של יהודים שהגיעו מאזור מסוים באירופה הקימה כולל משלה, על שם מקום המוצא, כדי לתמוך בלומדיה. הכולל הראשון במובן המודרני בתפוצות הוקם בקובנה שבליטא ב-1877 על ידי רבי ישראל סלנטר, בניהולו של רבי יצחק בלזר. עשרה תלמידים למדו בו, והם נדרשו לגור הרחק ממשפחותיהם חוץ משבתות. החברות בו הוגבלה לארבע שנים.
בהמשך נפוצו הכוללים, ובין מי שמזכירים כמי שהפיצו את הגישה הם רבי אהרן קוטלר, מייסד ישיבת בית מדרש גבוה בלייקווד, ורבי אלעזר מנחם שך. במאה ה-20 התפתחו גם "כוללים קהילתיים", שנועדו לשמש כלי לימוד והסברה למבוגרים ולהפחית התבוללות.
מאיפה הכסף
המלגות מתבססות על תרומות. יש כוללים שמארגנים אירועי חסות או "ימי לימוד" לתורמים, וחלק מהמשפחות מוסיפות הכנסה ממשכורת של אשת האברך או מעזרה משפחתית. המודל שמאחורי התמיכה נקרא "יששכר וזבולון": תומכים מממנים לומדים, ושכר התומך נחשב לשכר הלומד.
הרמ"א, ביורה דעה סימן רמ"ו, כותב שאדם יכול להתנות עם חברו שהוא יעסוק בתורה והחבר ימציא לו פרנסה, ויחלקו ביניהם את השכר. הוא כותב גם שמי שאינו יכול ללמוד, מפני שאינו יודע או מפני הטרדות, יספיק לאחרים הלומדים, ותיחשב לו כאילו לומד בעצמו.
הוויכוח בספרים
שאלה עתיקה היא אם מותר להתפרנס מהצדקה כדי ללמוד. הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה (פרק ג', הלכה י') כותב: "כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את השם ובזה את התורה". הוא מביא את דברי המשנה באבות: "אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם", ואת דברי רבן גמליאל: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ". לדבריו, מעלה גדולה היא למי שמתפרנס מיגיע כפיו.
הרמ"א, באותו סימן ברמ"ו, מביא את דברי הרמב"ם ומוסיף להם הסתייגויות. הוא כותב ש"כל זה בבריא ויכול לעסוק במלאכתו", וש"זקן או חולה מותר ליהנות מתורתו ושיספקו לו". הוא מביא גם דעה שמתירה אפילו לבריא, בשם הבית יוסף ותשובת הרשב"ץ. ובסוף הוא קובע: "ולכן נהגו בכל מקומות ישראל שהרב של עיר יש לו הכנסה וספוק מאנשי העיר, כדי שלא יצטרך לעסוק במלאכה בפני הבריות".
כלומר, מי שמתנגד למודל הכולל ומי שתומך בו מצטטים שניהם מקורות. מי שרוצה להבין את שני הצדדים יכול לפתוח את הרמב"ם ואת הרמ"א ולקרוא אותם זה לצד זה. גם בימינו יש מבקרים, בעיקר מחוץ לעולם החרדי, שמצביעים על העומס הכלכלי של המודל, על הבידוד מהחיים ומהקריירה ועל היעדר בחינות ופיקוח אחידים, ויש שמזכירים בהקשר הזה את דברי הרמב"ם.
מה זה אומר לקהילה
- **מי שרוצה לתמוך** יכול לבחור כולל שמפרסם מי ראש הכולל, מה סדר הלימוד ומה נעשה בכספים.
- **מי שרוצה ללמוד** יכול לבחור בין כולל במשרה מלאה לבין כולל קהילתי.
- **מי שמסתכל מבחוץ** יכול לפתוח את הרמב"ם ואת הרמ"א ולקרוא אותם זה לצד זה, כדי להבין מה כל צד מתבסס עליו.