גודל הטקסט
מי שרוצה להקים גמ"ח כספים בקהילה מגלה מהר שהחלק הקשה אינו הכסף. הקושי הוא להגדיר כללים ברורים: כמה מלווים, למי, באיזו ערבות, ומה עושים כשההחזר מתעכב. התשובות נשענות על מקורות עתיקים, ובצדם על ניסיון של גמ"חים שפועלים היום.
מה אומרת המצווה
התורה מדברת על הלוואה לעני בשלושה מקומות. בספר שמות נאמר: "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, לא תהיה לו כנשה, לא תשימון עליו נשך". בספר ויקרא: "את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך". ובספר דברים: "פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסורו".
הרמב"ם פותח את הלכות מלווה ולווה בקביעה שמצוות עשה להלוות לעניי ישראל, וכותב שהמצווה גדולה מן הצדקה לעני השואל, "שזה כבר נצרך לשאול וזה עדיין לא הגיע למידה זו". בהלכות מתנות עניים הוא מונה שמונה מעלות בצדקה, והעליונה שבהן היא לחזק את ידו של אדם במתנה, בהלוואה, בשותפות או בהמצאת עבודה, כדי שלא יצטרך לבריות. השולחן ערוך, בחושן משפט סימן צ"ז, מביא את הדברים כמעט כלשונם.
מי עובר על איסור הריבית
המשנה בבבא מציעא (פרק ה) מונה את כל מי שעובר בלאו כשההלוואה בריבית: המלווה, הלווה, הערב והעדים, ולדעת חכמים גם הסופר. השולחן ערוך ביורה דעה סימן קס"ל מדגיש את חומרת האיסור, ומציין שגם הלווה והערב והעדים נכללים בו, בין שמדובר בעני ובין בעשיר. הרמב"ם מסביר שהריבית נקראת "נשך" מפני שהיא נושכת: היא מצערת את הלווה ואוכלת מבשרו.
מכאן שכל מי שמקים גמ"ח צריך להתייעץ עם רב לפני שהוא חותם על הסדר כלשהו, ולא להסתפק בהבנה כללית. שאלות הלכתיות בענייני הלוואה וריבית נשאלות אצל הרב.
איך נראה גמ"ח שעובד
גמ"ח קהילתי אחד פרסם את דרך הפעולה שלו, וממנה אפשר ללמוד על המבנה הנפוץ.
**נאמנים.** הגמ"ח מנוהל בידי שלושה נאמנים.
**תקרה ולוח זמנים.** באותו גמ"ח נקבע שההלוואה תגיע לעד 2,500 לירות שטרלינג, תוחזר רצוי תוך 18 חודשים ולכל היותר 24, וההחזרים יתחילו בדרך כלל בחודש הרביעי. הכללים תוארו כגמישים.
**ערב.** בדרך כלל נדרש ערב אחד. לפי המשנה בבבא מציעא, גם הערב נמנה עם מי שעוברים על איסור הריבית, ולכן מי שמסכים לערוב צריך להכיר את תנאי ההלוואה.
**בלי חקירות.** הגמ"ח לא שואל לשם מה צריך הכסף, אלא אם המטרה נוגדת את רוחו או את דין התורה.
והלווה? גם לו יש חובות
הרמב"ם כותב שאסור למלווה לתבוע עני כשהוא יודע שאין לו מה להחזיר, ושהנוגש אותו עובר בלאו של "לא תהיה לו כנשה". מנגד, אסור ללווה להשהות את הממון כשיש לו ולומר "לך ושוב". חכמים צוו: "יהי ממון חברך חביב עליך כשלך". הכללים שהגמ"ח כותב צריכים לשקף את שני הצדדים: איך מטפלים בעיכוב אמיתי, בלי להלחיץ ובלי לוותר על ההחזר.
איך מתחילים
כדאי לפתוח בסכום קטן ובמעגל מכרים, למנות שלושה נאמנים, לכתוב נוהל קצר ולהראות אותו לרב. אחר כך מרחיבים בהדרגה, כשרואים שההחזרים מגיעים והקרן יציבה.