גודל הטקסט
מסרון: "יש לך דו"ח תנועה באיחור, שלמו תוך 24 שעות או שהתיק יעבור לבית המשפט". הקישור מוביל לאתר שנראה כמעט זהה לאתר הממשלתי. לפי כתבה ב-ice מאוקטובר 2026, חוקרי חברת ReasonLabs איתרו רשת של יותר מ-750 כתובות זדוניות, ושלוש מהן התחזו למשטרת ישראל. המטרה: גניבת פרטי כרטיס אשראי וקוד חד-פעמי, שמאפשרים חיוב בלי הסכמה.
**הסימנים**
- לחץ זמן קצר, כמו 24 שעות.
- מספר שולח זר: לפי הכתבה, חלק מההודעות נשלחו ממספרים מהודו ומאורוגוואי.
- קישור לאתר שמבקש כרטיס אשראי וקוד שהגיע בהודעה.
הכתבה מציינת שהמשטרה כבר הזהירה במאי מפני מסרונים שמתחזים למרכז לגביית קנסות, אבל הרשויות לא קשרו בעבר בין הקמפיינים האלה לרשת אחת.
**מה ממליצים**
לפי הכתבה: לא ללחוץ על קישורים במסרונים לא צפויים גם אם נראה שהם מגורם רשמי. אם יש חשש לקנס, נכנסים בעצמכם לאתר gov.il ובודקים את החוב בשירות הרשמי. חשד להונאה מדווחים למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי. מי שכבר מסר פרטי אשראי מתקשר מיד לחברת האשראי או לבנק.
**כשמתקשרים "מהבנק"**
בנק ישראל מפרסם אזהרה (עודכנה בנובמבר 2024) על מתחזים לנציגי בנקים, חברות אשראי, בנק ישראל ואפילו המשטרה. הם פונים בשיחה, במסרון או במייל, לפעמים ממספר מזויף, ולפעמים שולחים מסמכים מזויפים, כמו תעודת שוטר. הם טוענים לתקלה, לפעילות חשודה בחשבון, להגרלה או להשקעה אטרקטיבית, ומפעילים לחץ ואיומים.
לפי בנק ישראל, הבנקים וחברות האשראי לא יבקשו מכם פרטים אישיים או פיננסיים, כולל קוד אימות שנשלח אליכם בהודעה.
**מה עושים**
- מוסרים פרטי זיהוי רק אחרי שמתקשרים בעצמכם למוקד הבנק, למספר שאיתרתם באתר הבנק.
- לא נכנסים לחשבון דרך קישור במסרון או במייל.
- בודקים את כתובת האתר, במיוחד אם הגעתם אליו דרך מנוע חיפוש.
- בודקים מדי פעם את התנועות בחשבון.
- מי שמסר פרטים פונה מיד לבנק, ואם אין מענה מספק אפשר להגיש תלונה לפיקוח על הבנקים.
בנק ישראל מנחה: כשיש ספק, לא להגיב, ולוודא ישירות מול הבנק או החברה.
תמונה: אורי פרקש, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.