גודל הטקסט
יהודי קוצ'ין, הידועים גם כיהודי מלאבר, נחשבים לקהילה העתיקה ביותר מבין הקהילות היהודיות בהודו. המסורת מייחסת את בואם לקרנגנור לימי קדם, ושאין תאריך מתועד לכך.
סמל הקהילה הם לוחות נחושת שנקראים "סאסאנם". על הלוחות חרוט התאריך 379 לספירה, אבל במסורת שהייתה מקובלת ב-1925 נקבע התאריך 1069, ולכן תאריכם שנוי במחלוקת. השליטים הענקו ליוסף רבן, מנהיג היהודים, מעמד של נסיך על יהודי קוצ'ין, שלטון וגביית מסים בנסיכות קטנה באנג'ובנם ליד קרנגנור, וזכויות לשבעים ושניים "בתים חופשיים". ההענקה אפשרה ליהודים לחיות בחופשיות, לבנות בתי כנסת ולהחזיק ברכוש בלי תנאים, ונקבעה לתמיד.
ב-1524 הותקפו יהודי קרנגנור, שהיו עשירים ובעלי מעמד בסחר בפלפל, בידי מוסלמים שנתמכו בידי שליט קאליקוט. היהודים נמלטו דרומה לממלכת קוצ'ין. הרג'ה ההינדי של קוצ'ין העניק להם מקלט, פטר אותם ממסים, ובכל זאת העניק להם את כל הזכויות של משלמי המסים.
יהודי פרדסי, שמוצאם מיהודי ספרד, בנו בית כנסת משלהם במטנצ'רי. בית הכנסת פרדסי מצוין בערך בשנת 1568 וכ"בית הכנסת הפעיל העתיק ביותר" ברשימת בתי הכנסת ששרדו. מתוך שמונה בתי הכנסת ששרדו עד אמצע המאה ה-20, רק פרדסי נשאר עם קהל קבוע. קהילה אחת בשם קדבומבהגם בארנקולם, שמנתה כ-2,000 חברים בשנות השלושים והארבעים, היגרה כולה לישראל.
אחרי הקמת מדינת ישראל ב-1948 ירדה הקהילה במהירות בגלל עלייה לישראל, ורוב העלייה התרחשה באמצע שנות החמישים.
כמה יהודים נותרו? המקורות אינם מסכימים. בפרסומים השונים מופיעים פרטים שונים: במקום אחד נאמר שכיום יש רק 26 יהודים בקרלה, ובאחר מופיע 15. לכן כדאי לראות במספרים האלה אומדן כללי ולא נתון מדויק.