גודל הטקסט
"אני בוטח בה', אז יהיה בסדר." המשפט הזה נשמע כמו שיא האמונה, ובכל זאת החזון איש, בספרו "אמונה וביטחון", מסרב לקבל אותו. מדוע, ומה הוא מציע במקומו?
הבטחון אינו ידיעת העתיד
בתחילת הפרק השני בספר מסביר החזון איש שהעתיד אינו מוכרע מראש מבחינתנו, אלא אם נתגלה בנבואה, כי איש אינו יודע את משפטי ה'. לכן מי שמתעקש שבוודאי יסתדר כל דבר, אין לו על מה לסמוך. הבטחון האמיתי, לפי הצגת דבריו, הוא האמונה ש"אין מקרה בעולם": כל מה שקורה נגזר מאת ה' והוא עניין של השגחה, ולא תוצאה של מזל או אקראיות. הרב שלמה אבינר, בהסבירו את הספר, מנסח זאת כך: אי אפשר לומר "אני בוטח בה' ולכן יהיה טוב", כי אין לנו בסיס לדעת שיהיה טוב. בטחון הוא להאמין שכל מה שקורה, טוב או רע, נמצא בהשגחה ישירה, גם כשהתוצאה עדיין סמויה.
יש בזה נחמה מסוג אחר. מי שמצפה לתוצאה מסוימת נשבר כשהיא לא מגיעה. מי שמאמין שהעולם מונהג, ולא אקראי, נשאר יציב גם כשהתוצאה כואבת. ההסבר המקובל מוסיף שהעולם מתקדם לטוב, ושגם מה שכואב מביא תועלת, אף שלא תמיד רואים אותה.
בטחון כמדרגה של אמונה
אחד ההסברים לשיטתו מציג את הבטחון כמרכיב באמונה, מדרגה גבוהה יותר שלה. לדעת בשכל שהבורא ברא את העולם ומשגיח עליו אינו מספיק. הידיעה הזאת צריכה לרדת אל הרגש ולעצב את הדרך שבה אדם חי ומגיב. כשהיא מגיעה לשם היא נותנת שקט פנימי.
ומה עם ההשתדלות?
כאן שואלים: אם הכול נגזר, למה לעשות משהו? התשובה המקובלת היא שהמאמץ הוא הדרך שה' קבע לנו, ולכן אסור להימנע ממנו. אבל אפשר להשתדל בשלווה ולא בהיסטריה, מתוך הבנה שהמאמץ ממלא את מה שנדרש ממנו, ואינו קובע את התוצאה.
הרב אבינר מביא מן הספר דוגמה לחצייה של הגבול: סוחר שפותח חנות ממש מול מתחרה ופוגע בפרנסתו, חרג מהשתדלות ראויה, כי האמצעי שבחר אינו ראוי. כלומר גם ההשתדלות כפופה לכללים ואינה היתר לכל דבר. אותו מקור מצטט את הרב קוק, בעין איה, שהבטחון מתחיל במקום שבו מסתיימת ההשתדלות.
השוואה לחובות הלבבות
בעל חובות הלבבות, בשער הבטחון, הקדים וכתב ששני הדברים אינם סותרים. הוא מתאר את הגלגל שבו כל חוליה מוכרחת לפעול כדי שהתוצאה תגיע, ומסביר שהצורך להשיג פרנסה הוא ניסיון שבו נבחנת הבחירה, ושהאדם אינו אמור להאמין שפרנסתו תלויה באפיק אחד. שני הספרים מגיעים לאותה נקודה מכיוונים שונים: ההשתדלות נשארת, והאחיזה בתוצאה משתחררת.
מה זה אומר לנו
בפעם הבאה שתשמעו מישהו אומר "תבטח בה', יהיה טוב", שווה לשאול מה הכוונה. לפי החזון איש, הבטחון אינו הבטחה לתוצאה אלא עוגן: ידיעה שגם הדברים שאיננו מבינים אינם מקריים. מתוך העוגן הזה אפשר לעשות את מה שמוטל עלינו ביושר, בלי לשלם מחיר של חרדה על דבר שאינו בידינו.