גודל הטקסט
החובה לברך אחרי האכילה נלמדת מפסוק בספר דברים: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים ח, י). שלוש הברכות הראשונות מרומזות בפסוק, ואילו הרביעית נתקנה על ידי חכמים.
ארבע הברכות הן ברכת הזן, ברכת הארץ, בונה ירושלים והטוב והמטיב. מי חיבר כל אחת? הרב עקיבא כהנא מפנה לגמרא במסכת ברכות מח ע"ב, שם אומר רב נחמן שהברכות נתקנו על ידי אישים: ברכת הזן למשה, ברכת הארץ ליהושע, ובונה ירושלים לדוד ושלמה. הברכה הרביעית, הטוב והמטיב, נתקנה לפי הגמרא ביבנה, על הרוגי ביתר שניתנו לקבורה (כך מוסר שם רב מתנא). מוזכרים שם גם הרמב"ן, התשב"ץ, האבודרהם והשולחן ערוך סימן קפח.
המקורות עוסקים גם בשאלות על הנוסח, למשל למה פותחים בתהילים לפני הזימון ולמה יש בברכה בקשות שאינן קשורות ישירות לאוכל.
ומה בנוסחים? כל הנוסחים כוללים את ארבע הברכות, אבל הם נבדלים בניסוח, בסדר של חלק מהתפילות ובתוספות. כבר לפני הזימון אפשר לראות הבדלים: בנוסח ספרד ובנוסח אשכנז מופיעים פסוקי תהילים (קלז וקכו), אחד לימי תחנון ואחד לימים שאין בהם תחנון. בנוסח עדות המזרח מופיעה לפני הזימון כוונה ארוכה בלשון הקבלה, ואחריה פסוקים נוספים. בסוכות יש בנוסח הזה התייחסות ל"שבעה אושפיזין" בזימון.
תוספות משותפות לכל הנוסחים: "על הניסים" בחנוכה ובפורים, "רצה והחליצנו" בשבת ו"יעלה ויבוא" בראש חודש ובחגים. יש גם ברכות מיוחדות לאורח, לחתן, לברית מילה ולבעל הבית.
ברשימת הנוסחים מופיעים גם נוסח תימני ו"בלדי" בכותרת, אך הם אינם מפורטים, ולכן אין כאן תיאור שלהם.
לפרטים על הנוסח שנוהגים בבית או בקהילה, ועל שאלות כמו מה עושים כשאכלו בלי לברך, כדאי לשאול רב.
תמונה: נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף.