גודל הטקסט
"ביקור חולים אין לה שיעור", נאמר בברייתא בגמרא במסכת נדרים לט ע"ב. הגמרא מביאה מחלוקת על משמעות המשפט: לפי רב יוסף, שכרה של המצווה אין לו גבול, ואילו אביי העיר שכך נכון לכל מצווה, ולכן הבין שגדול צריך לבקר את הקטן ממנו. רבא, על פי אותו דף, אמר שאפשר לבקר חולה אפילו מאה פעמים ביום.
בדף נאמר גם משפט מפורסם בשם רבי אחא בר חנינא: כל המבקר חולה נוטל אחד משישים מצערו. הגמרא מקשה על כך, ומשיבה שכל מבקר נוטל אחד משישים ממה שנשאר, ושהדבר אמור כשהמבקר בן גילו של החולה.
מקור נוסף הוא במסכת סוטה יד ע"א, שם נאמר בשם רב חמא בר חנינא שהליכה "אחרי ה'" משמעה הליכה בדרכיו: כשם שהקדוש ברוך הוא ביקר את אברהם בהיותו חולה, כך גם אנו מבקרים חולים.
מבחינת ההגדרה, לפי הרמב"ם בהלכות אבל פרק יד, ביקור חולים נלמד מ"ואהבת לרעך כמוך". הוא מצווה מדברי חכמים, אך שורשה בפסוק. הרב מנחם פוזנר מציין במאמרו בהערה שיש הסבורים שהיא מצווה מן התורה, ומובאים שם דברי הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות.
הפרטים ההלכתיים מופיעים בשולחן ערוך יורה דעה סימן של"ה, וכאן הם מובאים כפי שכתובים בו ולא כהוראה. לפי הנוסח שם, הקרובים והחברים נכנסים מיד והרחוקים לאחר שלושה ימים, ובחולי פתאומי הכול נכנסים מיד. נאמר שהמבקר אינו יושב על גבי המיטה או הכיסא, מפני שהשכינה למעלה מראשות החולה, וההגהות מביאות הסתייגות בעניין זה. בחולי מעיים, עיניים וראש, ובחולה שהדיבור מזיק לו, נאמר שאין נכנסים אליו אלא שואלים בפתח מה צריך ומתפללים. עוד נאמר שאין מבקרים בשלוש השעות הראשונות והאחרונות של היום.
התפילה חלק מהמצווה: לפי השולחן ערוך שם, ביקור שאין בו תפילה אינו מקיים את המצווה, ודברים דומים מובאים בשם הרמב"ן בתורת האדם.
בקהילות יהודיות פועלות מימים ימימה אגודות ביקור חולים שמספקות אוכל כשר, ליווי והפוגה למשפחות.
הכתבה מביאה מקורות ואינה פוסקת. בשאלות מעשיות, כמו מתי לבקר, איך לנהוג במחלה מדבקת ואיך מתפללים על חולה, יש לפנות לרב.