גודל הטקסט
תשע מדרגות מובילות מהרחוב אל מבואת האלטנוישול בפראג. הוא הושלם בשנת 1270 והוא בית הכנסת מימי הביניים העתיק ביותר ששרד עם תכנית של שתי ספינות. זהו אחד מהמבנים הגותיים הראשונים בעיר.
בפנים יש אולם כפול עם שישה תאי קמרון, שתים עשרה חלונות גותיים צרים ושתים עשרה עיטורי גפן וענבים, שנהוג לראות בהם רמז לשנים עשר השבטים. בקמרון חמש צלעות, ואת סיבתן חוקרים מתווכחים עליה.
גם על השם נחלקו. בתחילה כונה בית הכנסת "החדש" או "הגדול", ורק אחרי שנבנו במאה ה-16 בתי כנסת חדשים יותר נקרא "אלט-נוי", כלומר ישן-חדש. הסבר אחר מקשר אותו ל"על תנאי". אגדה מספרת שמלאכים הביאו אבנים מבית המקדש בירושלים כדי לבנות אותו, על תנאי שיוחזרו עם בוא המשיח. אותה אגדה מופיעה בנוסחים נוספים, ויש מי שמסבירים את השם בכך שהוא החליף בית כנסת ישן באותו מקום.
האגדה השלישית היא של המהר"ל: לפי המסורת, שרידי הגולם שיצר קבורים בעליית הגג של בית הכנסת עד היום. עם זאת, הגופה נחשבת מונחת בעליית הגג שבה שמורה גניזת הקהילה, אבל שיפוץ ב-1883 וסיור חקר בעלייה ב-2014 לא מצאו שום סימן לה.
המבנה שרד את השמדת בתי הכנסת בידי הנאצים. מסופר שסוכן נאצי מת באורח מסתורי אחרי שנכנס לגניזה, אך הגסטאפו כנראה מעולם לא נכנס לעלייה.
היום הוא קהילה אורתודוקסית פעילה בנוסח אשכנז, ובמרץ 2017 הוכנסו אליו שני ספרי תורה חדשים שנכתבו בישראל, ובהשלמת האותיות האחרונות השתתף גם הרב הראשי לצפת, הרב שמואל אליהו.
הרקע הרחב: לפי ההערכות חיו בשטח צ'כיה של היום לפני מלחמת העולם השנייה כ-125 אלף יהודים, כ-80 אלף מהם נרצחו בשואה, וכיום מעריכה הפדרציה היהודית הצ'כית שחיים בארץ 15 עד 20 אלף יהודים, רבע מהם בלבד רשומים בקהילות.
תמונה: Faris knight, CC BY-SA 3.0, דרך ויקישיתוף.