גודל הטקסט
מי שקורא את נוסח "על הניסים" של חנוכה בעיון ימצא תיאור של מלחמה, לא של שמן. התפילה מזכירה את מתתיהו ובניו שעמדו מול מלכות יוון, ואת טיהור המקדש וקביעת שמונת הימים. פך השמן אינו מופיע בה.
הרב דוד ברופסקי, בשיעור בישיבת הר עציון מנובמבר 2020, מסביר שהתפילה מזכירה את המרד החשמונאי נגד אנטיוכוס אפיפנס, סביב שנת 165 לפני הספירה, ומתמקדת בניצחון הצבאי ובחנוכת המקדש מחדש. הוא מציין שהנס המפורסם של השמן מופיע בגמרא במסכת שבת (כא ע"ב), ושהמקור ההוא הוא שמדגיש אותו. לדבריו הפרי חדש מסביר שהיום הראשון מכוון לניצחון, ומכאן שמוקד התפילה הוא מה שקרה אחרי הניצחון.
לפי אותו שיעור, "על הניסים" נאמרת בכל ימי חנוכה בתפילת העמידה אחרי "מודים", ובברכת המזון בברכה השנייה. השיעור מדגיש שהיא תוספת של הזכרה ולא תפילה נפרדת, בניגוד ל"רצה" ול"יעלה ויבוא", ובשם הרב סולובייצ'יק מסביר שבחנוכה אין קדושת היום של שבת ויום טוב. לשאלות הלכתיות בעניין יש לפנות לרב.
במאמר מדצמבר 2016 מוצע הסבר רחב יותר. נישאן יואלי כתב שם כי ספר מקבים א' מזכיר את חנוכת המזבח וקביעת שמונת הימים ואינו מזכיר נס שמן, וכי במגילת תענית מוזכר פך השמן אבל החג מקושר למלחמה. לדבריו, הגמרא בשבת, שבה נשמר סיפור השמן, היא מקור ההסבר השגור. בנוסף כתב שהאזכור היחיד לאורות בתפילה, "בחצרות קדשך", מתייחס אולי לאורות שמחת בית השואבה בסוכות ולא לנרות חנוכה.
שתי הגישות אינן זהות, אבל שתיהן מדגישות ש"על הניסים" שימרה את זיכרון המאורעות ההיסטוריים. מי שרוצה להכיר את המקורות כדאי לו לעיין בנוסח המלא בסידור ולהשוות בין נוסחי העדות.
תמונה: Korenn, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.