גודל הטקסט
אין בכלל ודאות מי חיבר את "אדון עולם". זו המסקנה של ד"ר בני גזונדהייט, בשיעור שפרסם, והיא מפתיעה בהתחשב בכך שהפיוט מוכר כמעט לכל יהודי.
הרשימה של המועמדים ארוכה. כמה חוקרים סבורים שכתב אותו רבי שלמה אבן גבירול (1021–1058), בין היתר משום שהמשקל הספרדי של השיר מתאים לתקופתו, ושהוא חיבר גם את "כתר מלכות". יש שייחסו אותו לרב שרירא גאון או לרב האי גאון. הערת שוליים בשיעור מביאה גם את ישראל אברהמס, בספרו Adon Olam מ-1934, שמזכיר ייחוס אפילו לרבן יוחנן בן זכאי. לדעת הכותב, דווקא ריבוי הייחוסים מרמז שהמחבר היה פייטן אחר לגמרי.
לפי השיעור, בסידורי אשכנז הוא מופיע מתחילת המאה ה-14. הפיוט נעדר מסידור אבודרהם מסביבות 1340, ונכנס לתפילת הבוקר רק במאה ה-15. הוצעה גם ההשערה שנכתב בספרד במאות ה-13 או ה-14. המקום שלו בתפילה השתנה לאורך הזמן. בקהילת וורמייזא אמרו אותו בציבור רק בליל יום כיפור, בסוף התפילה. מסוף המאה ה-14 הוא מופיע בסידורים בסוף קריאת שמע על המיטה, כפתיחה לשחרית ובסיום מוסף של שבת וחג. לפי השיעור, מקורו היה כנראה שיר לפני השינה.
יש מנהגים נוספים: בקהילות שונות אמרו אותו בשעת יציאת הנשמה, ולפי מסורת מרוקו שרים אותו גם בחתונה. הגר"א, כפי שמובא בשיעור, הסביר שאומרים אותו בפתיחת שחרית מפני שאברהם, שקרא לה' "אדון", הוא שתיקן את תפילת שחרית.
גם הנוסח שונה. בנוסח אשכנז יש עשר שורות, ובנוסח ספרד עד 16. מחלוקת החוקרים היא אילו מהשורות הנוספות שייכות למקור. לפי השיעור, חלק רואים בהן תוספת מאוחרת, ואחרים סבורים שרק התוספות שאחרי שורות 6 ו-8 מקוריות. השיעור מביא גם ביקורת של "עבודת ישראל" על האשכנזים שהעבירו שורות ממקומן.
מה כדאי לדעת למעשה? בכל קהילה אומרים את הפיוט במקום ובנוסח המקובלים בה. אם יש שאלה על המנהג, אפשר לפנות לרב הקהילה.
תמונה: נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף.