אורח חיים סימן פ״א

1קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שֶׁאַחֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ יָכוֹל לֶאֱכֹל כַּזַּיִת דָּגָן, בִּכְדֵי שֶׁיָּכוֹל גָּדוֹל לֶאֱכֹל אֲכִילַת פְּרָס, מַרְחִיקִין מִצּוֹאָתוֹ אוֹ מִמֵּימֵי רַגְלָיו.

2הָיָה קוֹרֵא וְרָאָה צוֹאָה כְּנֶגְדּוֹ, יֵלֵךְ כְּדֵי שֶׁיִּזְרְקֶנָּה מֵאַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו נָהָר אוֹ דָּבָר אַחֵר הַמְעַכֵּב, יֵלֵךְ כְּדֵי שֶׁיַּנִּיחֶנָּה לַצְּדָדִין ד' אַמּוֹת, וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזֹר אֶלָּא לַמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. ולה "ר יוֹנָה אִם הָיָה בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה לוֹ לָתֵת אֶל לִבּוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם צוֹאָה, צָרִיךְ לַחֲזֹר לְרֹאשׁ: וְעַיֵּן לְעֵיל סי' ע"ו סָעִיף ח':