אורח חיים סימן רצ״ג

1מְאַחֲרִין תְּפִלַּת עַרְבִית, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.

2צָרִיךְ לִזָּהֵר מִלַּעֲשׂוֹת מְלָאכָה עַד שֶׁיֵּרָאוּ שְׁלשָׁה כּוֹכָבִים קְטַנִּים, וְלֹא יִהְיוּ מְפֻזָּרִים אֶלָּא רְצוּפִים, וְאִם הוּא יוֹם הַמְעֻנָּן יַמְתִּין עַד שֶׁיֵּצֵא הַסָפֵק מִלִּבּוֹ.

3מִי שֶׁהוּא אָנוּס, כְּגוֹן שֶׁצָּרִיךְ לְהַחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לִדְבַר מִצְוָה, יָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת מִפְּלַג הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה וּלְהַבְדִּיל מִיָּד, אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ עַל הַנֵּר, וְכֵן אָסוּר בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה, עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. הַגָּה: וְנוֹהֲגִים לוֹמַר: וְהוּא רַחוּם וּבָרְכוּ בַּאֲרִיכוּת נֹעַם, כְּדֵי לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ (אוֹר זָרוּעַ).