אורח חיים סימן רצ״ב

1בְּמִנְחָה אוֹמְרִים אַשְׁרֵי וּבָא לְצִיּוֹן וַאֲנִי תְּפִלָּתִי וְגו' (טוּר) מוֹצִיאִין סֵפֶר תּוֹרָה, וְקוֹרִין שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים עֲשָׂרָה פְּסוּקִים מִפָּרָשָׁה הַבָּאָה. וַאֲפִלּוּ חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין בַּפָּרָשָׁה הַבָּאָה וְלֹא בְּשֶׁל יוֹם טוֹב.

2אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ, וְאִם חָל בּוֹ יוֹם שֶׁאִלּוּ הָיָה חֹל לֹא הָיוּ אוֹמְרִים בּוֹ בְּמִנְחָה נְפִילַת אַפַּיִם, אֵין אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ. הַגָּה: וְנָהֲגוּ שֶׁלֹּא לִקְבֹּעַ מִדְרָשׁ בֵּין מִנְחָה לְמַעֲרִיב (טוּר זֹהָר תְּרוּמָה ע' רע"ט), אֲבָל אוֹמְרִים פִּרְקֵי אָבוֹת בַּקַּיִץ וְשִׁיר הַמַּעֲלוֹת בַּחֹרֶף, וכ"מ לְפִי מִנְהָגוֹ.