מסכת זבחים דף קי״ד

1בשלמא רובע ונרבע משכחת ליה דאקדשינהו מעיקרא והדר רבעו

2אלא מוקצה ונעבד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו בקדשים קלים ואליבא דר' יוסי הגלילי דאמר קדשים קלים ממון בעלים הוא

3דתניא (ויקרא ה, כא) ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהן ממונו דברי רבי יוסי הגלילי

4הלכך רובע ונרבע דבר ערוה מוקצה ונעבד עבודת כוכבים בקדשים קלים

5אתנן ומחיר כלאים יוצא דופן בולדות קדשים

6קסבר ולדי קדשים בהוייתן הן קדושים:

7בעלי מומין וכו' אותו ואת בנו וכו':

8וצריכי דאי תנא בעלי מומין משום דמאיסי אבל תורין דלא מאיסי אימא (לא) דמודו ליה לר"ש

9ואי תנא תורין משום דלא חזי ואידחו אבל בעלי מומין דאיחזו ואידחו אימא (לא) דמודה להו ר"ש לרבנן

10ואי תנא הני תרתי משום דפסולא דגופייהו אבל אותו ואת בנו דפסולא מעלמא קאתי לה אימא מודו ליה רבנן לר"ש צריכא:

11שהיה רבי שמעון אומר: מאי טעמא דר"ש

12אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש דאמר קרא (דברים יב, ח) לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום אמר להו משה לישראל כי עייליתו לארץ ישרות תקריבו חובות לא תקריבו

13וגלגל לגבי שילה מחוסר זמן הוא וקאמר להו משה לא תעשון

14אמר רבי ירמיה לרבי זירא אי הכי

1מילקי נמי לילקי אלמה אמר רבי זירא הכתוב נתקו לעשה

2הני מילי לרבנן לרבי שמעון הכי נמי

3רב נחמן בר יצחק אמר פנים דגלגל לגבי שילה כחוץ דמי

4רבה אמר טעמיה דרבי שמעון כדתניא רבי שמעון אומר מנין לזובח פסח בבמת יחיד בשעת איסור הבמות שהוא בלא תעשה ת"ל (דברים טז, ה) לא תוכל לזבוח את הפסח

5יכול אף בשעת היתר הבמות כן ת"ל באחד שעריך לא אמרתי לך אלא בשעה שכל ישראל נכנסין בשער אחד

6אימת אי נימא אחר חצות כרת נמי מחייב אלא לאו קודם חצות

7לעולם לאחר חצות ובשעת היתר הבמות קאי

8והא בשעת איסור הבמות קאמר איסור במה לו היתר במה לחבירו:

9מחוסר זמן כו': והני בני אשמות נינהו אמר זעירי תני מצורע בהדייהו:

10עולותיהן ושלמיהן: והני בני שלמים נינהו אמר רב ששת תני נזיר דזעירי קבעוה תנאי דרב ששת לא קבעוה תנאי

11א"ר חלקיה (דבי) רב טובי לא שנו אלא לשמו אבל שלא לשמו חייב הואיל וראוי לשלא לשמו בפנים

12אי הכי לשמו נמי ניחייב הואיל וראוי לשלא לשמו בפנים בעי עקירה

13מתקיף לה רב הונא וכי יש לך דבר שאינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו ולא והרי