מסכת נדרים דף ל״א

עמוד א

1מתני׳ הנודר משובתי שַבָּת אסור בישראל ואסור בכותים מאוכלי שום אסור בישראל ואסור בכותים מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים

2גמ׳ מאי שובתי שבת אילימא ממקיימי שבת מאי איריא בכותים אפילו נוכרים נמי אלא ממצווים על השבת

3אי הכי אימא סיפא מעולי ירושלים אסור בישראל ומותר בכותים אמאי והא מצווים נינהו

4אמר אביי מצווה ועושה קתני בתרתי בבי קמייתא ישראל וכותים מצווין ועושין נוכרים ההוא דעבדי עושין ואינם מצווין בעולי ירושלים ישראל מצווין ועושין כותים מצווין ואינם עושין

5מתני׳ קונם שאיני נהנה לבני נוח מותר בישראל ואסור בנוכרים

6גמ׳ וישראל מי נפיק מכלל בני נח כיוון דאיקדש אברהם איתקרו על שמיה

7מתני׳ שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר בנוכרים

8גמ׳ והאיכא ישמעאל כי ביצחק יקרא לך זרע (בראשית כא, יב) כתיב והאיכא עשו ביצחק ולא כל יצחק

9מתני׳ שאיני נהנה מישראל לוקח ביותר ומוכר בפחות שישראל נהנין לי לוקח בפחות ומוכר ביותר ואין שומעין לו שאיני נהנה להן והן לי יהנה לנוכרים

10גמ׳ אמר שמואל הלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו חייב אלמא קסבר הנאת לוקח היא

11תנן שאיני נהנה מישראל מוכר בפחות אבל שווה בשווה לא ואי הנאת לוקח היא אפילו שוה בשוה מתניתין בזבינא דרמי על אפיה

12אם כן אימא רישא לוקח ביותר ועוד אימא סיפא שישראל נהנין לי [לוקח בפחות] ומוכר ביותר ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה

13סיפא בזבינא חריפא אי הכי לוקח בפחות אפילו שווה בשווה אלא

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1מתני' משובתי שבת - מאותן שמשמרין שבת:

1:2אסור בכותים - שהן כמו כן משמרין שבת:

1:3מאוכלי השום - בלילי שבת:

1:4אסור בישראל - דישראל רגילין לאכול שום (ב"ק פב.) מפני עונה שמקיימין מערב שבת לערב שבת ומרבה להם הזרע כדאמר אשר פריו יתן בעתו אלו תלמידי חכמים המשמשין מטותיהן מערב שבת לערב שבת (כתובות סב:):

1:5ואסור בכותים - שהם נמי אוכלים שום בלילי שבת:

1:6ומותר בכותים - שהן אינן עולין לירושלים אלא להר גריזים:

2:1גמ' אפי' עובדי כוכבים נמי - אי משמרין שבת יהא אסור בהן:

2:2אלא - מאי שובתי שבת אותן דמצווין על השבת דהיינו ישראל וכותים הן מצווין על השבת מפני שהן גרים אבל עובדי כוכבים אע"פ שמשמרין שבת אינן מצווין:

3:1ומותר בכותים ואמאי הא מצווין נינהו - נמי לעלות לירושלים:

4:1אלא אמר אביי - מאי משובתי שבת מצווה ועושה קתני:

4:2בתרתי בבי קמייתא - בשבת ושום:

4:3ישראל וכותים מצווין ועושין - ואסור בהן:

4:4ועובדי כוכבים עבדי אבל אינן מצווין - לפיכך מותר:

4:5בהך דעולי ירושלים ישראל מצווין ועושין כותים מצווין ואינן עושין - להכי מותר בהן:

5:1מתני' שאיני נהנה לבני נח - שלא יהנה מכל בני נח שכל העולם יצאו מבני נח:

6:1גמ' כיון דאיקדש אברהם - בחלקו של הקב"ה:

6:2איתקרו - ישראל על שמיה דאברהם ולא על שם בני נח:

8:1הא איכא ישמעאל - דזרע אברהם הוא והוא מן העובדי כוכבים:

8:2יקרא לך זרע - ובאותו זרע קנדר:

8:3ולא כל יצחק - ועשו אינו נקרא זרע יצחק להכי מותר בעובדי כוכבים:

9:1מתני' שאיני נהנה מישראל לוקח מהן ביתר ומוכר להם בפחות - כלומר בזול ונמצא שאינו נהנה מהן:

9:2שישראל - לא יהו נהנין ממנו מוכר להן ביוקר דהשתא אין נהנין ממנו:

9:3ואין שומעין לו - שלא ימצא אדם שיהא שומע לו בדבר זה שבשביל נדרו מוכר לו בזול ויקח ממנו ביוקר:

10:1גמ' הלוקח כלי מבית האומן לבקרו - אם יפה יתן לו דמיו ואם לאו שיחזיר לו כליו כמו כלי זכוכית:

10:2ונאנס מידו - שנשבר חייב לוקח לשלם לו:

10:3אלמא הנאת לוקח היא - דהנאה ללוקח במקחו יותר משל מוכר הלכך חייב דגמר ומקני נפשיה בההיא הנאה שמניחו לבקרו. והוי כנושא שכר ונתחייב באונסין:

11:1אבל שוה בשוה - אינו יכול [למכור] ואי ס"ד הנאת לוקח היא הקונה חפץ ולא הנאת המוכר אפי' שוה בשוה נמי יהא יכול למכור דלא הוי הנאת מוכר אלא הנאת לוקח: תריץ דמתניתין דמשמע שוה בשוה לא:

11:2בזבינא דרמי על אפיה - עיסקא בישא דלא קפיץ עליה זבינא ודומה לו כמי שמונחת על פניו ועכשיו כשמוכרה שוה בשוה הנאת מוכר היא ולא הנאת לוקח הלכך מוכר בפחות אבל שוה בשוה לא:

12:1אימא רישא - דההיא לוקח ביותר ודייקינן מינה הכי נמי אבל שוה בשוה לא אינו לוקח אלמא הנאת לוקח הוי דאי הנאת מוכר אפילו שוה בשוה נמי הנאת מוכר היא ולא הנאת לוקח ובהכי יכול ליקח מהן דאכתי לית ליה הנאה בהנהו זביני:

12:2ועוד אימא סיפא קונם שישראל נהנין לי - כלומר שלא יהו ישראל נהנין לי ממני לוקח . בפחות ומוכר ביתר אבל שוה בשוה לא:

12:3ואי בזבינא דרמי על אפיה אפילו שוה בשוה - נמי יהא יכול למכור דהא הנאת המוכר ולא הנאת לוקח היא:

13:1סיפא בזבינא חריפא - בסחורה דקפיץ עלה זבינא דשוה בשוה הוי הנאת לוקח ולא הנאת מוכר הלכך מוכר ביוקר:

13:2אפילו שוה בשוה נמי - יהא לוקח המדיר דהא הנאת לוקח היא ולא הנאת מוכר ולא יהא הך נהנה ממנו:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

1:1הנודר משובתי שבת אסור בישראל ואסור בכותים - שגם הכותים מקיימי מצות שבת:

1:2מאוכלי השום אסור בישראל ואסור בכותים - פי' אותן שמצווין לאכול שום מתקנת עזרא בע"ש וגם הכותים שומרים תקנה דאכילת שום בע"ש וכה"ג דמפרשין הכא שר"ל מאוכלי השום מע"ש תנן לקמן פרק קונם יין וכו' (נדרים דף סג:) קונם שום שאני טועם עד שתהא שבת אינו אסור אלא עד לילי שבת שלא נתכוין זה אלא עד שעה שדרך שבני אדם אוכלין שום:

1:3מעולי ירושלים מותר בכותים - שלא היו עולין לירושלים אלא בהר גריזים היו עובדין:

2:1אילימא ממקיימי שבת אפילו עובדי כוכבים נמי - פי' אם יש עובדי כוכבים אסור בהם וא"ת מאי קאמר הא סתם עובדי כוכבים אין דרכם לשבות בשבת אבל סתם כותים שובתין בשבת וי"ל דהכי קאמר אילימא ממקיימי שבת ושובתים בשבת לא בעי למימר ממצווין על השבת דא"כ לא הוה מיתסר בכותים משום דסבירא לן כותים גירי אריות הן ואינם מצווין אלא בעי למימר מקיימין אע"פ שאינן - מצווין ולכך פריך מאי איריא כותים דכיון שסבר - שכותים גירי אריות הן דא"כ העובדי כוכבים בכלל הכותים ויש מן העובדי כוכבים ששובתים בשבת ולהכי פריך אפילו עובדי כוכבים נמי:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1מתניתין בזבינא מיצעא ודשמואל בזבינא חריפא

2תניא כוותיה דשמואל הלוקח כלים מן התגר לשגרן לבית חמיו ואמר לו אם מקבלין אותן ממני אני נותן לך דמיהם ואם לאו אני נותן לך לפי טובת הנאה שבהן נאנסו בהליכה חייב

3בחזרה פטור מפני שהוא כנושא שכר

4ההוא ספסירא דשקל חמרא לזבוני ולא איזבן בהדי דהדר איתניס חמרא חייביה רב נחמן לשלומי איתיביה רבא לרב נחמן נאנסו בהליכה חייב בחזרה פטור

5אמר ליה חזרה דספסירא הולכה היא דאילו משכח לזבוני אפילו אבבא דביתיה מי לא מזבין ליה

6מתני׳ קונם שאני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי נוכרים

7שאני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי נוכרים שאין הערלה קרויה אלא לשם נוכרים שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב (ירמיהו ט, כה) ואומר והיה הפלשתי הערל הזה (שמואל א יז, לו) ואומר פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלוזנה בנות הערלים (שמואל ב א, כ)

8רבי אלעזר בן עזריה אומר מאוסה היא הערלה שנתגנו בה רשעים שנאמר כי כל הגוים ערלים (ירמיהו ט, כה) רבי ישמעאל אומר גדולה מילה שנכרתו עליה שלוש עשרה בריתות

9רבי יוסי אומר גדולה מילה שדוחה את השבת חמורה

10רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שלא נתלה לו למשה הצדיק עליה מלוא שעה

11רבי נחמיה אומר גדולה מילה שדוחה את הנגעים רבי אומר גדולה מילה שכל המצוות שעשה אברהם אבינו לא נקרא שלם עד שמל שנאמר התהלך לפני והיה תמים (בראשית יז, א)

12דבר אחר גדולה מילה שאלמלא היא לא ברא הקב"ה את עולמו שנאמר כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיהו לג, כה)

13גמ׳ תניא רבי יהושע בן קרחה אומר גדולה מילה שכל זכויות שעשה משה רבינו לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה שנאמר ויפגשהו ה' ויבקש המיתו (שמות ד, כד)

14אמר רבי חס ושלום שמשה רבינו נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא סכנה היא שנאמר ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים וגו' (בראשית לד, כה) אמול ואשהא שלשה ימים הקב"ה אמר לי לך שוב מצרים (שמות ד, יט) אלא מפני מה נענש משה

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1מתני' בזבינא מיצעא - דלא הוי זבינא חריפא ולא זבינא דרמיא על אפיה לפיכך שוה בשוה לא דזימנין הוי הנאת מוכר וזימנין הוי הנאת לוקח:

1:2ודשמואל - דאמר חייב:

1:3בזבינא חריפא - דודאי הוי הנאת לוקח לפיכך כי נאנס בידו חייב אפי' שוה בשוה דהנאת לוקח היא:

2:1נאנסו בהליכה חייב - (מפני שהוא כנושא שכר) בההיא הנאה דאית ליה שמניחו להוליכו לבית חמיו גמר ומקני נפשיה:

3:1בחזרה פטור - דלית ליה הנאה שלא נתקבלו:

4:1ספסירא - מי שלוקח בהמה ע"מ למוכרה לאלתר:

4:2בחזרה פטור - וה"נ כי אתניס בחזרה אתניס לפטור:

5:1מי לא מזבין ליה - ובחזירה נמי כנושא שכר. הוי:

6:1מתני' ואסור במולי עובדי כוכבים - דבכלל ערלים הן:

7:1ערלי ישראל - בכלל מולים הן כגון שמתו אחיו מחמת המילה:

9:1שחיא דוחה שבת חמורה - דכתיב וביום השמיני ימול (ויקרא ט׳:א׳) ואפילו בשבת:

10:1שכל זכיותיו של משה לא עמדו לו - בשעה שנתרשל מן המילה שנאמר ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו (שמות ד׳:כ״ד):

11:1שדוחה את הנגעים - דכתיב וביום השמיני ימול ואע"פ שיש שם בהרת יקוץ:

11:2דכתיב התהלך לפני והיה תמים - וכתיב בתריה ואתנה בריתי ביני ובינך:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

8:1שנכרתו - עליה י"ג בריתות צא וחשוב [מואתנה] (את) בריתי ביני וביניך עד בריתי אקים את יצחק (בראשית י״ז:כ״א) יש י"ג בריתות:

13:1הנה דם הברית אשר כרת וכו' - אע"ג דפשטיה דקרא בהרצאת דמים בדם שנתן משה באצבעו משתעי מ"מ מוקי ליה נמי בדם מילה כשנכנסים לברית כדאמרינן (כריתות דף ט.) במה נכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים מצינו דם מילה קרי דם ברית דכתיב (שמות כ״ד:ח׳) הנה דם הברית אשר וגו':

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא