מסכת נדרים דף ל׳

עמוד א

1תפשוט דבעי רב הושעיא הנותן שתי פרוטות לאשה ואמר לה באחת התקדשי לי היום ובאחת התקדשי לי לאחר שאגרשיך הכי נמי דהוו קידושי

2איתער בהו רבי ירמיה אמר להו מאי קא מדמיתון פדאן הוא לפדאום אחרים הכי אמר רבי יוחנן פדאן הוא חוזרות וקדושות פדאום אחרים אין חוזרות וקדושות ואשה כפדאוה אחרים דמיא

3איתמר נמי אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שפדאן הוא אבל פדאום אחרים אין חוזרות וקדושות

4מתני׳ הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה מיושבי היבשה אסור מיורדי הים שיורדי הים בכלל יושבי היבשה לא כאלו שהולכין מעכו ליפו אלא במי שדרכו לפרש

5גמ׳ רב פפא ורב אחא בריה דרב איקא חד מתני ארישא וחד מתני אסיפא מאן דתני ארישא מתני הכי הנודר מיורדי הים מותר ביושבי יבשה הא ביורדי הים אסור ולא כאלו

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1תפשוט דבעי רב הושעיא וכו' ה"נ דהוו קידושי - דכי היכי דהתם אמר לה לאחר שאגרשיך שיצתה מרשותו שתתקדש הייני דומיא לאחר שנקצצו שיוצאין מרשות הקדש דמצריך להו פדייה:

2:1פדאן הוא - המקדיש קודם שנקצצו חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו דהואיל והוא הקדישן אע"ג דחזר ופדאן חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו:

2:2פדאום אחרים - קודם שנקצצו אין חוזרות וקדושות לאחר שנקצצו ואשה שקנתה עצמה בגט מדעת עצמה אין חלין עליה קדושין דכפדאוה אחרים דמיא דאין חוזרות וקדושו' לגבי אשה נמי אינה מקודשת:

4:1מתני' הנודר - שלא יהנה מיורדי הים מותר ליהנות מיושבי היבשה והנודר מליהנות מיושבי היבשה אסור ליהנות מיורדי הים שהן נמי מיושבי היבשה הן שסופן לצאת ומה שאמר יורדי הים בכלל יושבי היבשה לא כאלו יורדי הים ההולכים מעכו ליפו שאין ביניהם אלא מהלך יום אחד ובאין מהרה ליבשה דהוו בכלל יושבי היבשה:

5:1גמ' חד מתני ארישא - לא כאלו וכו' ולא כאלו יורדי הים אסור:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

2:1פדאן אחרים אין חוזרות וקדושו' - שהרי פדאן לעצמו והרי שם דאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו אשה נמי כי אחרים שקונה עצמה בגט דאין בידו לקדשה עוד בעל כרחה אלא מדעתה והלכך אימא תיבעי מי אמרינן כיון דאי אפשר לו לקדש בע"כ לפדיון אחרים דמיא ולא מצי מקדיש לה או דלמא השתא מיהא מצי מקדיש לה אדעתה וכיון דכהאי גוונא מצי לקדש לה לאחר שיגרשנה השתא נמי יקדשנה לפדאן הוא דמיא הלכך תיבעי:

4:1הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה - שאין עומדין על שפת הים דאין רגילין לעבור בים ומיהו אדם העובר פעם אחת לזמן מרובה ואינו רגיל לעבור שם לא מיקרי יורדי הים והנודר מיורדי הים מותר בו ואפי' למ"ד בגמ' דאותם שהולכים מעכו ליפו מיקרו יורדי הים התם נהי דאין שוהין בה מ"מ רגילין לעבור תדיר לעבור בים נינהו אבל זה העובר פעם אחת לעשרה שנים לא מיקרי - יורדי הים כלל דבנדרים הלך אחר לשון בני אדם:

4:2לא כאלו ההולכים מעכו ליפו - בגמרא מפרש אמאי קאי:

4:3אלא במי שדרכו לפרש - להיות ימים רבים ביחד:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1ההולכים מעכו ליפו דהלין יושבי יבשה נינהו אלא ממי שדרכן לפרש

2ומאן דמתני אסיפא מתני הכי הנודר מיושבי יבשה אסור ביורדי הים ולא באלו ההולכים מעכו ליפו בלבד אלא אפילו במי שדרכו לפרש הואיל וסופו ליבשה סליק

3מתני׳ הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין שלא נתכוון זה אלא למי שהחמה רואה אותן

4גמ׳ מאי טעמא מדלא קאמר מן הרואין לאפוקי דגים ועוברים

5מתני׳ הנודר משחורי הראש אסור בקרחין ובעלי שיבות ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים

6גמ׳ מאי טעמא מדלא קאמר מבעלי שיער

7ומותר בנשים ובקטנים שאין נקראין שחורי הראש אלא אנשים מאי טעמא אנשים זימנין דמיכסו רישייהו וזימנין דמגלו רישייהו אבל נשים לעולם מיכסו וקטנים לעולם מיגלו

8מתני׳ הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור מן הילודים רבי מאיר מתיר אף בילודים וחכמים אומרים לא נתכוון זה אלא במי שדרכו להיוולד

9גמ׳ לרבי מאיר ולא מיבעיא נולדים אלא ממאן אסור

10חסורי מיחסרא והכי קתני הנודר מן הילודים מותר בנולדים מן הנולדים אסור בילודים רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים מותר בילודים כי היכי דנודר מן הילודים מותר בנולדים

11אמר ליה רב פפא לאביי למימרא דנולדים דמתיילדן משמע אלא מעתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים הכי נמי דאיתיילדן הוא

12ואלא מאי דיילידו משמע אלא מעתה דכתיב הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו הכי נמי דהוה והא עדיין מנשה לא בא אלא משמע הכי ומשמע הכי ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם

13וחכמים אומרים לא נתכוין זה אלא ממי שדרכו להיוולד לאפוקי מאי לאפוקי דגים ועופות

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

2:1ההולכים מעכו ליפו - אסור בלבד:

2:2אלא אפי' ממי שדרכן לפרש - אסור הואיל וסופן לעלות ליבשה הוו בכלל יושבי היבשה:

3:1מתני' אסור אף בסומין - דלא נתכוין זה אלא במי שהחמה זורחת עליו:

4:1גמ' מדלא אמר מן הרואין - דאילו אמר הכי היה מותר בסומין ומדאמר מרואי חמה משמע ממי שחמה זורחת עליו לאפוקי דגים שבים ועוברין שבמעי אמן שאין חמה רואה אותן שמותר בהן:

5:1מתני' הנודר משחורי הראש אסור בקרחים ובעלי שיבות - דשחורי הראש משמע שנודר מאותן שהיו שחורי הראש:

5:2ומותר בנשים - מפרש בגמרא:

6:1גמ' מאי טעמא - אסור בקרחים:

6:2מדלא אמר מבעלי שיער - דאילו אמר מבעלי שיער היה מותר בקרחין:

7:1זימנין מיכסו רישייהו וזימנין מיגלו - והוו שחורי ראש:

7:2אבל נשים לעולם מיכסו - שאינם שחורי הראש ועטופות כל שעה בלבנים:

7:3וקטנים לעולם מיגלו רישייהו - כלומר איהו כי נדר אדעתא דגדולים נדר והני כיון דלאו גדולים נינהו ולא נהיגי מנהג גדולים להכי ליתנהו בכלל גדולים ומותר בהן:

8:1מתני' הנודר מן הילודים - משמע שכבר באו לעולם כמה דכתיב הילודים במדבר (יהושע ה):

8:2מותר בנולדין - באותן העתידים להוולד:

8:3וחכמים אומרים - אסור בשניהן דלא נתכוין זה אלא מכל מי שדרכו להוולד חכמים דסיפא היינו ת"ק:

9:1גמ' לרבי מאיר - דמתיר אף בילודים:

9:2ולא מיבעיא בנולדים - נמי דמתיר:

9:3אלא ממאן אסור - כלומר א"כ ממה נדר:

10:1חסורי מיחסרא והכי קתני מן הנולדים אסור בילודים - דכיון שנודר באותן שעתידים להוולד כ"ש שאסר עצמו באותן שכבר נולדו רבי מאיר אומר אף הנודר מן הנולדים וכו' כי היכי וכו':

12:1והא עדיין - אפי' מנשה זקינו של יאשיהו לא בא לעולם:

12:2ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם - דדרכן של בכי אדם לקרות נולדין לאותן שעדיין לא נולדו ואם נדר מן הנולדין אסור בהן:

13:1וחכ"א לא נתכוין זה וכו' - דבין בנולדין ובין בילודין אסור:

13:2לאפוקי עופות ודגים - שאין נולדים ממעי אמן אלא מטילין ביצים ומתחממים ויוצאין:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

4:1מדלא קאמר הנודר מן הרואים - כלומר מדלא קאמר האיש הנודר שהוא נודר מן הרואים את החמה שאז ודאי הוי משמע למעוטי סומין וא"ת הא דלא קאמר מן הרואים משום דאז הוי דגים בכלל (עוברים) והוא רצה שלא יהיה בכלל יש לומר דהשתא נמי כשאמר מרואי החמה הוו דגים בכלל כל כמה שלא נפרש שהחמה רואה אותן קאמר שהרי דגים רואין יפה החמה אבל חמה רואה אותן לא מיקרו הואיל ומכוסין במים:

4:2לאפוקי דגים ועוברין - דאין חמה רואה אותן דגים כדפי' ועוברים מכוסין במעי אמן אבל שאר בעלי חיים אסורין ומיהו בתבואה ופירות וכל דבר שאין בו רוח חיים שרי אע"ג דחמה רואה אותן דכיון שהזכיר רואי החמה משמע דוקא בעלי חיים שעשויים לראות החמה:

5:1אסור בקרחין ובעלו שיבות - אע"פ שקרח אין לו שערות ובעלי שיבות מליאים שיער לבן ואין הראש שחור:

6:1מאי טעמא מדלא קתני מבעלי שער - כלומר מדלא קאמר הנודר:

7:1אנשים זימנין מיכסו רישייהו וזימנין מגלו - וניכר שחרותם לפעמים כשראשם גלוי ואע"ג דאיכא קרחין ובעלי שיבות מ"מ כמה פעמים מגלין ראשן וגם מותרין לגלות באקראי בעלמא אפי' בפני כל העולם מה שאין כן בנשים:

7:2קטנים לעולם מיגלו - ואין חידוש כשהוברר שחרות שלעולם הוין כך ואין נקראין שחורי הראש אלא אותם שלפעמים ניכר שחרותם ועוד יש לפרש קטנים לעולם מיגלו בין זכרים בין נקבות ואפילו נקבות קטנות שאינן נשואות רגילות יפה בגלוי הראש ואין רגילין לקרות שחורי הראש אלא אנשים דכוותייהו בנשים אינם שחורי הראש:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא