מסכת מנחות דף פ״ט

1וליעבד זהב כל דהו קא משמע לן:

2חצי לוג שמן לתודה:

3תניא רבי עקיבא אומר מה תלמוד לומר בשמן בשמן שני פעמים אילו לא נאמר אלא בשמן אחד הייתי אומר הרי הוא ככל המנחות ללוג עכשיו שכתב בשמן בשמן הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מיעטו הכתוב לחצי לוג

4ריבוי אחר ריבוי חד ריבוי הוא

5אלא אילו לא נאמר בשמן כל עיקר הייתי אומר הרי הוא ככל המנחות ללוג עכשיו שנאמר בשמן בשמן הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מיעטו הכתוב לחצי לוג

6יכול יהא חצי לוג זה מתחלק לשלשת מינין לחלות ולרקיקין ולרביכה כשהוא אומר בשמן ברביכה שאין תלמוד לאמר ריבה שמן לרביכה הא כיצד מביא חצי לוג שמן וחוציהו [חציו] לחלות ולרקיקין וחציו לרביכה

7אמר לו ר' אלעזר בן עזריה עקיבא אם אתה מרבה כל היום כולו בשמן בשמן איני שומע לך אלא חצי לוג שמן לתודה ורביעית שמן לנזיר ואחד עשר יום שבין נדה לנדה הלכה למשה מסיני:

8בלוג היה מודד:

9תנו רבנן מצורע עני כתיב (ויקרא יד, כא) עשרון בלול ולוג לימד על עשרון שטעון לוג דברי חכמים

10רבי נחמיה ורבי אליעזר אומרים אפילו מנחה של ששים עשרונים אין לה אלא לוגה שנאמר (ויקרא יד, כא) למנחה ולוג שמן

11ורבי נחמיה ור' אליעזר (בן יעקב) האי עשרון בלול ולוג מאי עבדי ליה ההוא לגופיה דקא אמר רחמנא לייתי חד עשרון

12ואידך לגופיה לא צריך מדגלי רחמנא גבי מצורע ג' קרבנות וג' עשרונות הכא דחד קרבן חד עשרון

13ואידך איצטריך סלקא דעתך אמינא הואיל וחס רחמנא עליה לאתויי בדלות אימא לא ליבעי מינה כלל ואידך לגמרי לא אשכחן

14ורבנן האי למנחה ולוג שמן מאי עבדי ליה ההוא למתנדב מנחה שלא יפחות מדבר הטעון לוג ומאי ניהו עשרון ואידך תרתי שמעת מינה:

15ששה לפר ארבעה לאיל שלשה לכבש: מנלן דכתיב (במדבר כח, יד) ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר

16הין תריסר לוגי הויין דכתיב (שמות ל, כד) שמן זית הין וכתיב (שמות ל, לא) שמן משחת קדש יהיה זה לי לדורותיכם זה בגימטריא תריסר הויין:

17שלשה ומחצה למנורה חצי לוג לכל נר: מנא הני מילי דתנו רבנן (שמות כז, כא) מערב עד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת והולכת מערב עד בקר דבר אחר מערב עד בקר אין לך עבודה שכשירה מערב עד בקר אלא זו בלבד ושיערו חכמים חצי לוג מאורתא ועד צפרא

18איכא דאמרי מלמעלה למטה שיערו ואיכא דאמרי ממטה למעלה שיערו

19מאן דאמר ממטה למעלה שיערו התורה חסה על ממונן של ישראל ומאן דאמר ממעלה למטה שיערו אין עניות במקום עשירות:

20מתני׳ מערבין נסכי פרים בנסכי אילים נסכי כבשים בנסכי כבשים של יחיד בשל ציבור

1של יום בשל אמש

2אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים ואם בללן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן ונתערבו כשרים אם עד שלא בלל פסול

3הכבש הבא עם העומר אף על פי שמנחתו כפולה לא היו נסכיו כפולים:

4גמ׳ ורמינהו

5(ויקרא ג, ה) והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים

6אמר ר' יוחנן אם נתערבו קא אמר

7אי הכי ואין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים ואפילו נתערבו נמי לא והא מדקתני סיפא בללן אלו בפני עצמן ואלו בפני עצמן ונתערבו כשרין מכלל דרישא לכתחלה קא אמר

8אמר אביי הכי קאמר מערבין יינן אם נתערב סלתן ושמנן

9ויינן לכתחלה לא והתניא במה דברים אמורים בסלת ושמן אבל יין מערבין

10אלא אמר אביי הכי קאמר היכא דהוקטר סלתן ושמנן מערבין יין לכתחלה היכא דלא הוקטר אם נתערב סלתן ושמנן מערבין נמי יינן ואם לאו אין מערבין דלמא אתי לאיערובי סלת ושמן לכתחלה:

11כבש הבא עם העומר: תנו רבנן (ויקרא כג, יג) ומנחתו שני עשרונים לימד על כבש הבא עם העומר שמנחתו כפולה

12יכול כשם שמנחתו כפולה כך יינו כפול תלמוד לומר (ויקרא כג, יג) ונסכו יין רביעית ההין יכול לא יהא יינו כפול שאינו נבלל עם מנחתו אבל יהא שמנו כפול שנבלל עם מנחתו תלמוד לאמר ונסכו כל נסכיו לא יהו אלא רביעית

13מאי תלמודא אמר רבי אלעזר כתיב ונסכה וקרינן ונסכו

14כיצד נסכה דמנחה כנסכו דיין מה יין רביעית אף שמן נמי רביעית

15אמר ר' יוחנן אשם מצורע ששחטו שלא לשמו טעון נסכים שאם אי אתה אומר כן פסלתו

16מתקיף לה רב מנשיא בר גדא אלא מעתה כבש הבא עם העומר ששחטו שלא לשמו תהא מנחתו כפולה שאם אי אתה אומר כן פסלתו

17ותמיד של שחר ששחטו שלא לשמו יהא טעון שני גזירין בכהן אחד שאם אי אתה אומר כן פסלתו ותמיד של בין הערבים ששחטו שלא לשמו יהא טעון שני גזירין בשני כהנים שאם אי אתה אומר כן פסלתו

18אין הכי נמי אלא אמר אביי חדא מינייהו נקט

19ר' אבא אמר בשלמא הנך עולות נינהו