מסכת חולין דף נ״א

עמוד א

1בידוע שלפני שחיטה לא נמצא עליה קורט דם בידוע שלאחר שחיטה

2הגליד פי המכה בידוע ששלשה ימים קודם שחיטה לא הגליד פי המכה המוציא מחבירו עליו הראיה

3ומאי שנא מכל נקובי דעלמא דאע"ג דליכא דם טריף מר התם ליכא מידי למיסרך הכא כיון דאיכא מחט אי איתא דקודם שחיטה הוא מיסרך הוה סריך

4א"ל רב ספרא לאביי חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר רב עוירא שמני ואמר מעשה ובא לפני רבי מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד וטרפה שלח ליה לא אתא לגביה אזל הוא לגביה הוה קאי אאיגרא אמר ניחות מר וניתי לא נחית סליק הוא לגביה א"ל אימא לי גופא דעובדא היכי הוה

5אמר ליה מפטיר כנסיות אנא לעילא מרבי רבה והוה רב הונא ציפוראה ורבי יוסי מדאה יושבין לפניו ובאת לפני רבי מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות מצד אחד והפכה רבי ומצא עליה קורט דם וטרפה ואמר אם אין שם מכה קורט דם מנין אמר ליה טרח טרייה לההוא גברא מתניתין היא המסס ובית הכוסות שניקבו לחוץ:

6נפלה מן הגג: אמר רב הונא הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוקי אברים

7ההוא גדיא דהו"ל לרבינא דחזא חושלא באיפומא דגר נפל מאיגרא לארעא אתיא לקמיה דרב אשי א"ל הא דאמר רב הונא הניח בהמה למעלה ובא ומצאה למטה אין חוששין משום ריסוקי אברים משום דאית לה מידי למסרך והאי לית ליה מידי למסרך או דלמא משום דאמדה נפשה והאי נמי אמדה נפשה

8אמר ליה משום דאמדה נפשה והאי נמי אמדה נפשה

9ההיא אימרתא דהוה בי רב חביבא דהוו שדרן כרעיה בתרייתא אמר רב יימר האי שיגרונא נקטיה מתקיף לה רבינא ודלמא חוט השדרה איפסיק בדקוה אשכחוה כרבינא ואפ"ה הלכתא כרב יימר שגרונא שכיח חוט השדרה לא שכיח

10אמר רב הונא זכרים המנגחין זה את זה אין חוששין משום ריסוקי אברים אף ע"ג דמידוו וקיימי צימרא בעלמא הוא דנקט להו אי נפול לארעא ודאי חיישינן

11אמר רב מנשי הני דכרי דגנבי גנבי אין חוששין משום ריסוק אברים מאי טעמא כי שדו להו אמתנייהו שדו להו כי היכי דלירהטי קמייהו אהדרינהו ודאי חיישינן והני מילי דאהדרינהו מחמת יראה אבל מחמת תשובה תשובה מעלייתא הוא דעבדי

12אמר רב יהודה אמר רב הכה על ראשה והלכה לה כלפי זנבה על זנבה והלכה לה כלפי ראשה כנגד כל השדרה כולה אין חוששין משום ריסוקי אברים ואי שלים חוטרא אפלגי דגבא חיישינן ואי אית בה קיטרי חיישינן ואי מחיי אפסקיה חיישינן

13אמר ר"נ בית הרחם אין בו משום ריסוקי אברים א"ל רבא לר"נ תניא דמסייע לך תינוק בן יום אחד

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1בידוע שלפני שחיטה - וטרפה:

2:1הוגלד - קרושט"א:

2:2בידוע שהוא ג' ימים קודם שחיטה - ואם לקחה בתוך שלשה ימים הוי מקח טעות וצריך המוכר להחזיר לו מעותיו:

2:3לא הוגלד פי המכה - איכא לספוקי אי קודם מקח הוי אי לאחר מקח הוי ועל הטבח שהוא מוציא מידו דמסתמא כל כמה דלא יהיב זוזי לא יהבי ליה חיותא ועליו להביא ראיה שקודם מקח הוה דמספיקא לא מפקינן ממונא מחזקיה: למאי נפקא מינה לא גרסינן:

3:1התם ליכא מידי למיסרך - כשנמצא נקב בלא מחט כשהדם יוצא הוא מתקנח בלחלוחית הבשר והולך לפי שאין לו היכן לידבק:

3:2מיסרך הוה סריך - הדם במחט:

4:1רב עוירא שמני - רב עוירא שמי:

4:2שלח ליה - אביי דליתי לגביה:

5:1מפטיר כנסיות אנא - מכניס ומוציא תלמידים ומאספם ומעמידם לילך מבית המדרש:

5:2לעילא מרבי רבה - מר' יהודה הנשיא:

5:3רב הונא צפוראה ור' יוסי מדאה:

5:4מחט שנמצאת בעובי בית הכוסות - מבפנים:

5:5מצד אחד - שלא היתה נראית מבחוץ:

5:6והפכה - לבית הכוסות לצד החיצון:

5:7ומצא - על המחט כנגד פיה מבחוץ קורט דם:

5:8אמר אם אין מכה - זו יוצאת לחוץ דם זה מנין כאן:

5:9טרח טריח לההוא גברא - כמה הטרחת לאותו האיש על עצמו היה אומר שהטריחו זה לבא אצלו. לישנא אחרינא טרח טרייה כמו דטרייה לרישיה דאמרן לעיל (חולין דף מה:) כלומר בחנם טרחתי לבא שאין כאן דבר חדוש:

6:1למעלה - בגג:

6:2למטה - על הארץ:

6:3אין חוששין - הואיל ולא ראינוה שנפלה אין חוששין שמא נתרסקו אבריה להשהותה מעת לעת כדין נפולה ורסוקת אברים דאמרינן במתניתין (לקמן חולין נו.) גבי עוף אם שהתה מעת לעת ושחטה כשרה ובקופצת מאליה לא חיישינן להכי:

7:1ההוא גדיא דהוה ליה לרבינא - בגג והוה ארובה בגג:

7:2חזא חושלא - שעורים קלופים:

7:3באיפומא - כנגד פי ארובה למטה בבית:

7:4דגר - קפץ:

7:5משום דאית לה מידי למסרך - שלא קפצה דרך ארובה אלא בצידי הגג מסרכת עצמה בכתלים וקופצת ומהניא לה סריכת הכתלים שמסרכת בידיה קצת:

7:6והאי לית ליה מידי למיסרך - שהארובה אינה סמוכה לכותל:

7:7דאמדה נפשה - אם גבוה לה יותר מדאי אינה קופצת:

9:1דהוו שדרן כרעיה בתרייתא - רגליה האחרונים היו נגררין אחריה:

9:2שיגרונא - קרנפ"א:

9:3הלכתא כרב יימר - דלא מיזדקקינן למיבדק שאר בהמות דשגרן כרעייהו:

10:1זכרים - אילים:

10:2דמדוו - דואגים וכואבים:

10:3צימרא - חמימות כמו (שבת דף סז.) אישתא צמירתא:

11:1דגנבי גנבי - ומשליכין אותם למעלה מכתלי החצר ונופלים לארץ:

11:2אמתנייהו - על מתניהן נופלין ואין נהפכין על גבן שיתפרקו חוליותיהן:

11:3אהדרינהו - דרך למעלה מן הכותל:

11:4ודאי חיישינן - דלא איכפת להו כל היכי דנפלה:

12:1הכה על ראשה - שכפף המטה:

12:2והלכה לה כלפי זנבה - והכה על מתניה ולא על הצלעות וכן על זנבה והלכה כלפי ראשה והכה על צוארה: ואפילו ל"ג דדוקא לא כפף המטה והכה על כל הצלעות כנגד כל השדרה קאמר:

12:3ואי שלים חוטרא אפלגא דגבא - שלא היה ארוך ככל השדרה חיישינן:

12:4קיטרי - במקל שיש בו שיורי ענפים:

12:5אפסקיה - בהפסק כלומר לרוחב הגב חיישינן לחוט השדרה:

13:1בית הרחם - עגל שנולד היום שיצא מבית הרחם צר:

13:2אין חוששין - שמא נדחק ונתרסקו אבריו ואין צריך להשהותו מעת לעת:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

2:1המוציא מחבירו עליו הראיה - פירוש על הלוקח להביא ראיה שברשות מוכר נטרפה אע"פ שלא נתן מעות עדיין כאן נמצאו וכאן היו כדאמר בסוף פרק המדיר (כתובות דף עו:) והא דקרי ליה מוציא משום דמסתמא כל כמה דלא יהיב זוזי לא יהיב ליה חיותא והקשה ה"ר י"ט דבנדה פרק הרואה כתם (נדה דף נח.) תניא בדקה עצמה וחלוקה והשאילתה לחברתה היא טהורה וחברתה תולה ומפרש רב ששת דלענין דינא תנן דלא מיחייבא חברתה לכבס הבגד ואמאי לא אמרינן כאן נמצאו וכאן היו כמו גבי בהמה דהכא וגבי מומין דסוף המדיר וי"ל דלא דמי דודאי כדי לקיים המכר ובקדושין סברא הוא דאמרינן הכי שאומר המוכר ללוקח קח פרתך שברשותך נטרפה והאב אומר לבעל קח אשתך שברשותך נולד המום ואין לנו לבטל המעשה הזה אבל גבי חלוק ליכא למימר הכי ועוד גבי חלוק לעולם הוא ברשות הראשונה בעלת חלוק שלא בא ליד השניה בתורת מכר אלא בתורת שאילה ולא שייך למימר ברשות שואלה נמצאת ולא ברשות בעלת חלוק:

3:1כיון דאיכא מחט מסרך הוה סריך - ה"ה קוץ וכל דבר תדע מדקאמר התם ליכא מידי למיסרך:

7:1דגר ונפל - ולא הלך דלקמן פסקינן דהלכה אפילו בדיקה לא בעי:

9:1דהוו שגרן כרעיה בתרייתא - לא בנפילה מיירי:

10:1נפל לארעא חוששין - אף על גב דבנפילה בעינן עד שיפול מעשרה טפחים כדאיתא בפרק שור שנגח את הפרה (ב"ק דף נ:) ומכריסא דתורא עד ארעא ליכא אלא ארבעה טפחים כדאמר התם (דף נא.) מ"מ חיישינן הכא משום דנפיל מחמת ההכאה שמנגחין זה את זה:

13:1בית הרחם אין בו משום ריסוק אברים - משום דאיכא ריעותא דאינו הולך איצטריך ליה לאשמועינן דאי לאו הכי פשיטא דאזלינן בתר רוב ולדות וא"ת א"כ מאי קא מסייע ליה מבן יום אחד דמטמא בזיבה התם ליכא ריעותא א"נ כשחיה הרבה אחרי כן וי"ל דאם איתא דאתרמי ריסוק אברים מחמת בית הרחם א"כ היה לנו לחושבו לאונס לענין זיבה ועוד דזובו מוכיח שנתרסקו אבריו בבית הרחם וכעין ריעותא הוא דמסתמא דמחמת כך בא הזוב אלא ודאי לעולם אין בו ריסוק אברים:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1מטמא בזיבה ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי אברים איקרי כאן מבשרו ולא מחמת אונסו

2הכא במאי עסקינן כגון שיצא דרך דופן

3ת"ש עגל שנולד בי"ט שוחטין אותו בי"ט ה"נ כגון שיצא דרך דופן

4ת"ש ושוין שאם נולד הוא ומומו עמו שזה מן המוכן וכי תימא ה"נ שיצא דרך דופן דרך דופן מי קדוש והא א"ר יוחנן מודה היה ר"ש לענין קדשים שאינו קדוש

5הב"ע שהפריס על גבי קרקע

6ואמר ר"נ בית המטבחים אין בו משום ריסוקי אברים

7ההוא תורא דנפל ואישתמע קל נגיחותיה על רב יצחק בר שמואל בר מרתא שקל משופרי שופרי אמרי ליה רבנן מנא לך הא א"ל הכי אמר רב צפרניו נועץ עד שמגיע לארץ

8א"ר יהודה אמר רב עמדה אינה צריכה מעת לעת בדיקה ודאי בעיא הלכה אינה צריכה בדיקה רב חייא בר אשי אמר אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה

9אמר רב ירמיה בר אחא אמר רב פשטה ידה לעמוד אע"פ שלא עמדה עקרה רגלה להלך אע"פ שלא הלכה ורב חסדא אמר ניערה לעמוד אע"פ שלא עמדה

10(והלכתא היכא דנפלה מן הגג בדלא ידעה ועמדה ולא הלכה צריכה בדיקה ואינה צריכה מעת לעת ואם הלכה אפילו בדיקה נמי לא צריכה)

11אמר אמימר משמיה דרב דימי מנהרדעא נפולה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים אמר ליה מר זוטרא הכי אמרינן משמיה דרב פפא צריכה בדיקה כנגד בית החלל כולו

12א"ל הונא מר בר בריה דרב נחמיה לרב אשי סימנין מאי א"ל סימנין קשין הן אצל נפילה

13אמר רב יהודה אמר שמואל עוף שנחבט על פני המים כיון ששט מלא קומתו דיו ולא אמרן אלא ממטה למעלה אבל מלמעלה למטה מיא הוא דאשפלו ואי מיא קיימי לית לן בה ואי שדא ציבי וקדמיה הא קדמיה

14גלימא מתיח חיישינן דלא מתיח לא חיישינן עוף ומעופף לא חיישינן איזלא ומקרבי קיטרי חיישינן לא מקרבי קיטרי לא חיישינן

15כיתנא דעביד בטוני חיישינן דהאי גיסא ודהאי גיסא לא חיישינן אסורייתא חיישינן כיתנא דדייק ונפיץ לא חיישינן דייק ולא נפיץ חיישינן דעביד ביזרי כיון דאיכא ביה קטרי חיישינן דקתא חיישינן דקדקתא לא חיישינן

16נברא חיישינן תימחתא לא חיישינן קיטמא נהילא חיישינן לא נהילא לא חיישינן

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1מטמא בזיבה - אם יצא ממנו זוב:

1:2ואי ס"ד יש בו משום ריסוקי אברים - הרי חולה הוא וזו אחד משבעה דרכים שהזב נבדק בהן דזב אינו מטמא באונס דכתיב (ויקרא טו) זב מבשרו שיהא בשרו כמות שהוא שלם ולא באונס:

2:1דרך דופן - ע"י סם ובין הוא ובין אמו חיין ואין לומר שלאחר שמתה אמו הוציאוהו דקיי"ל במסכת נדה (דף מד.) הוא מיית ברישא:

3:1עגל שנולד בי"ט - אין כאן משום מוקצה שהרי מוכן היה אגב אמו ושוחטין אותו בו ביום. אלמא משום ריסוקי אברים נמי לית ביה:

4:1ושוין - תנאי דפליגי במסכת ביצה (דף כו:) גבי בכור שנולד בו מום בי"ט ושוין דאפילו האוסר בנולד בו ביום מום משום דמוקצה היה בין השמשות מחמת איסור קדשים בחוץ אבל אם נולד היום ומומו עמו מוכן הוא שלא נאסר מעולם דהא במעי אמו היה מוכן אגב אמו ומותר דבכור אינו קדוש עד שיולד וכשנולד הרי מומו עמו וראוי לישחט בחוץ:

4:2דרך דופן מי קדיש - בבכורה דבעינן מום לישחט במדינה:

4:3מודה ר"ש - אע"ג דפליג במסכת נדה (דף מ.) גבי יוצא דופן ואמר הרי הוא כילוד ויושבת עליו ימי טומאה וטהרה התם הוא דאיתרבאי מואם נקבה תלד לרבות יוצא דופן אבל לענין קדשים מודה שאינו קדוש דכתיב כי יולד פרט ליוצא דופן (לעיל חולין דף לח:):

5:1הכא במאי עסקינן - הא דקתני מותר בו ביום ולא חייש לריסוק אברים:

5:2כגון שהפריס ע"ג קרקע - ננער לעמוד ותחב פרסותיו לעמוד דאמרינן לקמן גבי נפולה עמדה מנפילתה אינה צריכה מעת לעת:

6:1בית המטבחים - כשמפילין אותו לארץ לשוחטו אפילו ממקום גבוה:

7:1דנפל - בבית המטבחים:

7:2קל גניחותיה - כמו (ב"ק דף פ.) גונח מלבו פלינדרי"ש בלע"ז. שנשמע קול יללתו כשנפל:

7:3מנא לך הא - דלא חיישת לריסוק:

7:4צפרניו נועץ - כשהוא שוהה ליפול כל שעה הוא מתחזק בצפורניו עד שאינו נופל מגובה:

8:1עמדה - אמתניתין קאי שנפלה מן הגג ועמדה ולא הלכה אינה צריכה שהייה מעת לעת:

8:2אבל בדיקה בעיא - בחוט השדרה ובשבירת רוב צלעות ובעקירת חוליא. והיכא דלא עמדה אפילו בדקנוה ונמצאת שלמה טרפה משום החבט שנתפרקו פרקיה וחוליותיה ואם הלכה אפילו בדיקה לא בעיא:

9:1אע"ג דלא עמדה - ואינה צריכה שהייה מעת לעת:

9:2ננערה לעמוד אע"פ - שלא פשטה ידה אלא נתחזקה ורצתה לעמוד:

10:1היכא דנפלה מן הגג - בלא ידעה דאי ידעה הא אמרינן דאמדה נפשה:

11:1כנגד בני מעיין - שמא נקרע רוב החיצונה או ניקבו הדקין:

11:2כנגד כל החלל - משום שבירת רוב צלעות או עקירת חוליות:

12:1סימנין מאי - מי בעי בדיקה שמא נעקרו:

13:1עוף שנחבט - ונפל על כרחו על פני הנהר ואיכא למיחש לריסוק:

13:2כיון ששט מלא קומתו - הוה ליה כהליכה שאינה צריכה בדיקה:

13:3ואי מיא דקיימי - כגון אגמים:

13:4לית לן בה - דאפילו מלמעלה למטה שפיר דמי:

13:5ואי שדי ציבי - ואם היו קסמי עצים מושלכין בנהר:

13:6וקדמיה - איהו לציבי מלמעלה למטה אפילו במיא דלא קיימי שרי דכיון דקדמיה איהו לציבי איהו דקא שט:

14:1גלימא - פרוש על גבי יתדות באויר:

14:2ומתיח - שפיר ונפל עוף עליו:

14:3חיישינן - לריסוק ובעי שהייה דכיון דמתיח שפיר קשה הוא:

14:4עוף ומעופף - ואם כפולה הטלית ואפילו מתוחה:

14:5לא חיישינן - דאינה נמתחת יפה:

14:6איזלא - עוף שנפל ברשת הפרושה באויר:

14:7אי מיקרבי קיטרי - קשרי החוטין שבהם סמוכין זה לזה תמיד:

14:8חיישינן - שמא הקשרים רסקוהו:

15:1כיתנא דעביד בטוני - פשתן העשוי חבילות חבילות:

15:2חיישינן - שהרי קשה הוא:

15:3דהאי גיסא ודהאי גיסא - אם נפל על צדי החבילה מכאן ומכאן בהשמטה:

15:4לא חיישינן - דכי מטי עלייהו משתריק ומשתמיט ולא מלקי ליה:

15:5אסורייתא - חבילות של קנים:

15:6כיתנא דדייק (ונפיץ) - חבוט בטוד"ה בלע"ז:

15:7ונפיץ - אשקוש"א:

15:8לא חיישינן - אם שטוח על גבי קרקע ונופל עוף עליו:

15:9דייק ולא נפיץ - שברי הגבעולין מלקין העוף:

15:10דעביד ביזרי - פופיד"ש אפילו דייק ונפיץ חיישינן משום קטרי דאית ביה:

15:11דקתא - נעורת שברי גבעולין הננערין מן הפשתים כשמנפצין אותו:

15:12חיישינן - אם נפל עוף עליהן:

15:13דקדקתא - דקה מן הדקה וגם היא נעורת:

15:14לא חיישינן - אם יש ממנה כרי על גבי קרקע ונופל עוף עליהן לא חיישינן לפי שהיא רכה:

16:1נברא - סיב הגדל סביב הדקלים ומייבשין אותו ונחלק לרצועות ומפשילין ממנו חבלים וכל זמן שלא נעשה רצועות הוא קשה:

16:2תימחתא - לאחר שחלקוהו לרצועות להאי נברא כמו שעושין לקליפת עץ הקרוי טי"ל:

16:3קיטמא נהילא - מרוקד בנפה נכבש ונעשה קשה:

16:4לא נהילא - אינו נכבש וכל שעה הוא טפוף ואינו קשה:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

4:1מודה רבי שמעון לענין קדשים - לא הוה צריך כאן לדברי רבי יוחנן דבבכור עסקינן דתלי רחמנא בפטר רחם וקדשים גופייהו לא יליף ר"ש אלא מבכור לידה לידה כדאמר בריש יוצא דופן (נדה דף מ.) ולרבותא נקט הכא כל קדשים:

8:1עמדה אינה צריכה מעת לעת אבל בדיקה ודאי בעיא - אבל לא עמדה בעיא ודאי מעת לעת ובעיא נמי בדיקה כדתנן לקמן (חולין דף נו.) דרסה וטרפה בכותל או שריצצתה בהמה צריך מעת לעת ואמר בגמרא משום ר"א בר' ינאי אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה וא"ת והא תניא בפ' התערובת (בזבחים דף ע:) נתערבה בשור שנעבדה בו עבירה בכלאים ובטרפה ובגמרא (דף עד:) פריך האי טרפה היכי דמי אי דידע ליה לשקלה אי דלא ידע ליה מנא ידע ומשני ר"ל דאיערב בנפולה ופריך בנפולה לבדקיה ומשני קסבר עמדה צריכה מעת לעת הלכה צריכה בדיקה והשתא על כרחך עיקר שינויא לא הוי מעמדה צריכה מעת לעת דאכתי ליבדקיה בהילוך ועוד דכיון דמעת לעת סגי אמאי קתני ירעו עד שיסתאבו אלא עיקר שינויא מהלכה צריכה בדיקה וכיון דאין מרויח שום דבר במה שאומר עמדה צריכה מעת לעת ל"ל למימר הכי הא כ"ע מודו הכא דעמדה אינה צריכה מעת לעת ונראה דגרסי' התם עמדה אינה צריכה מעת לעת אע"ג דלא צריך ליה התם נקטיה אגב הלכה בעיא בדיקה:

10:1והלכתא היכא דנפלה מן הגג כו' - הא דלא קאמר הלכה כרב יהודה בריסוק אברים משום דבעי לאשמועינן דוקא עמדה למעוטי פשטה ידה לעמוד וננערה לעמוד:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא