מסכת חולין דף ק״כ

1אמתניתין העור והרוטב והקיפה וכו' מצטרפין לטמא טומאת אוכלין

2אמר ריש לקיש לא שנו אלא עצם דהוי שומר אבל נימא לא הויא שומר ור' יוחנן אמר אפילו נימא נמי הויא שומר

3א"ל ר"ל לר' יוחנן ומי איכא שומר על גבי שומר חלחולי מחלחל

4מתקיף לה רב אחא אלא מעתה תפילין היכי כתבינן הא בעינן כתיבה תמה וליכא

5אישתמיטתיה הא דאמרי במערבא כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב

6איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא מאי לאו משום שומר לא משום יד

7נימא אחת למאי חזיא כדאמר רבי אילעא במלאי שבין המלאין ה"נ בנימא שבין הנימין

8והיכא איתמר דרבי אילעא אהא דתנן המלאי שבשבלין מטמאין ומיטמאין ואין מצטרפין מלאי למאי חזיא אמר רבי אילעא במלאי שבין המלאין:

9והרוטב: מאי רוטב אמר רבא שומנא

10א"ל אביי הוא עצמו יטמא טומאת אוכלין אלא חלב דקריש

11מאי איריא קריש כי לא קריש נמי דאמר ריש לקיש ציר שעל גבי ירק מצטרף לככותבת ביום הכפורים

12התם משום יתובי דעתא הוא בכל דהו מיתבא דעתיה

13הכא משום איצטרופי הוא אי קריש מצטרף אי לא קריש לא מצטרף:

14והקיפה: מאי קיפה אמר רבה פירמא

15א"ל אביי הוא עצמו יטמא טומאת אוכלין אלא אמר רב פפא תבלין

16תנן התם הקפה את הדם ואכלו או שהמחה את החלב וגמעו חייב

17בשלמא הקפה את הדם ואכלו כיון דאקפיה אחשובי אחשביה אלא המחה את החלב וגמעו אכילה כתיבא ביה והא לאו אכילה היא

18אמר ר"ל אמר קרא (ויקרא ז, כ) נפש לרבות את השותה

19תניא נמי גבי חמץ כה"ג המחהו וגמעו אם חמץ הוא ענוש כרת אם מצה היא אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח

20בשלמא אם מצה היא אין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח (דברים טז, ג) לחם עוני אמר רחמנא והאי לאו לחם עוני הוא אלא אם חמץ הוא ענוש כרת אכילה כתיבא ביה

21אמר ריש לקיש אמר קרא (שמות יב, טז) נפש לרבות את השותה

22ותניא נמי גבי נבלת עוף טהור כה"ג המחהו באור טמא בחמה טהור והוינן בה אכילה כתיב ביה

23אמר ריש לקיש אמר קרא (ויקרא ז, כה) נפש לרבות את השותה אי הכי בחמה נמי בחמה איסרוחי מסרח

24וצריכי דאי כתב רחמנא חלב חמץ לא אתי מיניה שכן לא היתה לו שעת הכושר נבלה לא אתי מיניה שכן ענוש כרת

25ואי כתב רחמנא חמץ חלב לא אתי מיניה שכן לא הותר מכללו ונבלה לא אתיא מיניה שכן ענוש כרת

26ואי כתב רחמנא בנבלה הנך לא אתיא מינה שכן מטמאה

27חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי לא לכתוב רחמנא בנבלה ותיתי מהנך מה להנך שכן ענוש כרת

28לא לכתוב רחמנא בחמץ ותיתי מהנך מה להנך שכן לא היתה להן שעת הכושר

29לא לכתוב רחמנא בחלב ותיתי מהנך מה להנך שכן לא הותר מכללן תאמר בחלב שהותר מכללו

30ומאי ניהו אילימא חלב בהמה לגבוה נבלה נמי אשתראי מליקת עוף לגבוה

31ואלא חלב חיה להדיוט נבלה נמי אשתראי מליקה דחטאת העוף לכהנים

32לעולם חלב חיה להדיוט ודקא קשיא לך כהנים כהנים משלחן גבוה קא זכו

33והא דתניא הטמאים לאסור צירן ורוטבן וקיפה שלהן למה לי ליגמר מהני

34צריכי דאי לא כתב רחמנא הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה התם עד דאיכא כזית אף הכא נמי עד דאיכא כזית

1וליכתוב רחמנא בשרצים וליתו הנך וליגמרו מינייהו

2משום דאיכא למיפרך מה לשרצים שכן טומאתן במשהו

3והא דתניא הטבל והחדש וההקדש והשביעית והכלאים כולן משקין היוצאין מהן כמותן מנלן

4וכי תימא ליגמר מהנך מה להנך שכן איסור הבא מאליו הוו

5תינח היכא דאיסור בא מאליו היכא דלאו איסור הבא מאליו מנלן

6גמרינן מבכורים ובכורים גופייהו מנלן

7דתני ר' יוסי פרי פרי אתה מביא ואי אתה מביא משקה הביא ענבים ודרכן מנין תלמוד לומר (דברים כו, ב) תביא

8איכא למיפרך מה לבכורים שכן טעונין קרייה והנחה

9אלא גמר מתרומה

10ותרומה גופה מנלן דאיתקש לבכורים דאמר מר (דברים יב, יז) ותרומת ידך אלו בכורים

11מה לתרומה שכן חייבין עליה מיתה וחומש

12אלא גמר מתרוייהו מתרומה ובכורים מה לתרומה ובכורים שכן חייבין עליהם מיתה וחומש

13אלא אתיא מתרומה וחד מהנך או מבכורים וחד מהנך

14והא דתנן דבש תמרים ויין תפוחים וחומץ סיתווניות ושאר מיני פירות של תרומה רבי אליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר

15במאי פליגי בדון מינה ומינה ובדון מינה ואוקי באתרה קמיפלגי

16דר' אליעזר סבר דון מינה ומינה מה בכורים משקין היוצא מהן כמותן אף תרומה נמי משקין היוצא מהן כמותן ומינה מה בכורים אפי' שאר מינין אף תרומה נמי אפילו שאר מינין

17ורבי יהושע סבר דון מינה מה בכורים משקין היוצאין מהן כמותן אף תרומה משקין היוצאין מהן כמותן ואוקי באתרה מה משקין דקדשים בתרומה תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא אף משקין היוצאין מהן כמותן תירוש ויצהר אין מידי אחרינא לא

18והא דתנן אין מביאין בכורים משקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים מני

19רבי יהושע היא דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר להו לבכורים מתרומה

20והא דתנן אין סופגין את הארבעים משום ערלה אלא על היוצא מן הזיתים ומן הענבים מני

21רבי יהושע היא דאמר דון מינה ואוקי באתרה וגמר להו לבכורים מתרומה