מסכת חולין דף קי״ט

עמוד א

1ורב האי במאי אוקים לה אי ביד קשיא רישא

2אי בשומר קשיא סיפא

3איבעית אימא בשומר איבעית אימא ביד

4איבעית אימא ביד והוא דאמר (כרבי יהודה) בן נקוסא ואיבעית אימא בשומר והוא דאמר כתנא קמא

5ור' יוחנן אמר כולה ביד והוא דאמר כת"ק

6ת"ש רבי יהודה אומר קולית שיש עליה כזית בשר גוררת כולה לטומאה אחרים אומרים אפילו אין עליה אלא כפול גוררת כולה לטומאה

7ורב האי במאי מוקים לה אי ביד קשיא סיפא אי בשומר קשיא רישא

8איבעית אימא ביד והוא דאמר כרבי יהודה ואיבעית אימא בשומר כאחרים

9ורבי יוחנן אמר כולה בשומר והוא דאמר כאחרים

10אחרים הא כפול קא אמרי

11איידי דקאמר תנא קמא שיעורא קאמרי אינהו נמי שיעורא

12אמר רבא דיקא נמי דבשומר עסקינן דקתני קולית שמע מינה

13איתמר רבי חנינא אמר זהו שיעור ור' יוחנן אמר אין זה שיעור

14אין זה שיעור והא קתני כפול איידי דקאמר ת"ק שיעורא קאמרי אינהו נמי שיעורא

15ת"ש רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול ומטמא בשל קטנית מפני שרוצה במשמישן

16כדאמר רב אחא בריה דרבא בקולחא ומשום יד

17הכא נמי בקולחא ומשום יד ומאי במשמישן בתשמישן

18ת"ש דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע (אשר יזרע) כדרך שבני אדם מוציאין חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן

19בריה שאני

20בעי רב אושעיא

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1ורב האי במאי מוקים לה - שלא יהא אחד מאלו חלוק עליו:

1:2אי ביד - שבעצם הזה אין בו מוח אבל בשר יש בראשו האחד:

1:3קשיא רישא - דקתני הבית טמא אלמא יש יד לפחות מכזית:

2:1ואי בשומר - כגון בעצמות שיש בהן מוח והכניס שני ראשיהן הריקנין לבית ומשום הכי הבית טמא דיש שומר לחצי זית ואע"פ שאין המוח בבית שומר מכניס ומוציא טומאה ומביאה לבית. וא"ת עצם הזה הנכנס לבית אינו שומר למוח שהרי אין המוח כנגדו אלא בראשו האחר ואנן תנן הנוגע כנגד הבשר מאחוריו דלא הוי שומר אלא מה שכנגד האוכל על כרחך שומר הוא שכל זמן שהקולית סתומה אוכל שבתוכה נשמר נפתחה אין מה שבתוכה נשמר:

2:2קשיא סיפא - דקא מטהר ר' יהודה בן נקוסא ורב אמר לעיל אין שומר לפחות מכפול הא לכפול יש שומר וחצי זית יתר על כפול. ואר' יוחנן נמי הוה מצי לאקשויי מרבי יהודה בן נקוסא כל היכי דמוקמת לה אי ביד אי בשומר מתנא קמא אי בשומר מוקמינן לה דמדנקט שני חצאי זיתים משמע דבד' וה' עצמות ובכל אחת פחות מכפול מודי הוא דטהור ור' יוחנן אמר יש שומר לפחות מכפול ומיהו לחד מינייהו פריך והדר מתרצי לה תרוייהו מר לטעמיה ומר לטעמיה:

4:1איבעית אימא ביד כו' - בין ביד בין בשומר ליכא לאוקמא דא"כ רב דאמר כמאן הא רב ביד מטהר ובשומר מטמא ות"ק מטמא בתרוייהו ורבי יהודה בן נקוסא מטהר בתרוייהו אלא כחדא מוקים וקאים כחד מינייהו. איבעית אימא ביד קאי והוא דאמר כרבי יהודה אבל בשומר אפילו רבי יהודה מודי:

4:2ואיבעית אימא בשומר - מוקי לה:

4:3והוא דאמר כתנא קמא - וביד אפילו תנא קמא מודי:

5:1ור' יוחנן - מוקי לה ביד ואשמעינן תנא קמא דיש יד לפחות מכזית דאי בשומר אפילו בד' עצמות נמי הוי מטמא דיש שומר לפחות מכפול אלא ביד קאי הילכך בעי חצי זית דניהוי מיהא כפול דמודי ר' יוחנן דאין יד לפחות מכפול כדפרישית לעיל מדלא עריב ותנא להו בשומר לא מצי לאוקומה דקשיא ליה אם כן אפילו ד' עצמות נמי דיש שומר לפחות מכפול:

6:1קולית - הוא עצם עליון של ירך ובו מוח תמיד רדונדי"ל בלע"ז:

6:2גורר את כולה לטומאה - אותו זית גורר את כל הקולית לטומאה שאם היה עם כביצה אוכלין ונגע השרץ בה בכל מקום שבה טמא:

7:1קשיא סיפא - דאחרים דהאמר רב אין יד לפחות מכזית:

7:2אי בשומר קשיא רישא - דקאמר ת"ק כזית אין בציר מכזית לא ורב אמר אין שומר לפחות מכפול הא לכפול יש שומר:

9:1ורבי יוחנן אמר לך כולה בשומר והוא דאמר כאחרים - דיש שומר מיהא לפחות מכזית:

10:1הא כפול קאמרי - ורבי יוחנן אמר יש שומר לפחות מכפול:

11:1אמרי אינהו נמי שיעור - ולעולם לפחות מכפול נמי אמרי. וכל שכן דאי הוה מוקי לה ר' יוחנן ביד הוה ניחא ליה טפי הואיל והוא דאמר כאחרים אלא משום דקתני קולית ולא נקט עצם אחר אי הוה מוקי לה ביד ודוקא כפול קאמרי אחרים הוה מקשינן ליה והא קולית קתני וסתם קולית שומר היא ואפילו הכי קאמרי אחרים כפול ורבי יוחנן הכי גמיר לה דאחרים לאו דוקא כפול אמרו כדאמר לקמן רבי יוחנן אמר אין זה שיעור הילכך מוקי לה בשומר:

12:1דיקא נמי דבשומר עסקינן מדקתני קולית - וסתם קולית יש בה מוח:

13:1אתמר רבי חנינא אמר - האי כפול דקאמרי אחרים דוקא קאמרי וזה הוא שיעור דבציר מכפול ליכא שומר כרב:

13:2אין זה שיעור - לאו דוקא קאמרי:

15:1רבי אלעזר בן עזריה מטהר - בשומר של פול דלאו שומר הוא כגון אותן השרביטים שהפולים גדלין בהן קוש"ט בלע"ז מפני שהפולין גסין ואין צריכין לשומר דנוח למשמשן ולנקרן לפיכך אין שומר זה מכניס ומוציא ומצטרף כשאר שומרין:

15:2ומטמא בשל קטנית - דשומר הוא דדקים הן ואין יכולין לנקרן וניחא ליה שיהו באותם שרביטין ואל יתערב בהן פסולת:

17:1במשמישן - שממשמש בהן על ידי השרביטין. ורישא דהך מתניתין הכי שרביט שריקנו טהור שייר בו גרגיר אחד טמא שיש שרביטין הרבה וכגון שיש בין השרביט והפול כביצה ר' אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול דאין שומר מצטרף לו לכביצה ומטמא בשל קטניות. אלמא יש שומר לפחות מכפול:

17:2בקולחא - הא דמטמא בשל קטנית לאו בשרביט ומשום שומר אלא בקלח נגעה טומאה ומשום יד דהשתא הוי האי יד יד לדבר חשוב שהוא יותר מכזית שהרי כל השרביטים מחוברין בו ובפול הואיל וגסים הן לא איכפת ליה דליהוי להו יד:

17:3בתשמישן - שמטלטלן באותו קלח ואותו קלח תשמיש לאוכל:

18:1עדשים בקליפתן - אלמא יש שומר לפחות מכפול:

19:1בריה שאני - וכי קאמר רב שאין שומר לפחות מכפול כגון חצי פול שאין ברייתו שלמה או בשר שיעור חצי פול ועור עליו שמשלימו לכביצה. ולעיל נמי גבי שרביטין מצי לתרוצי בריה שאני:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

1:1ורב במאי מוקי לה אי ביד קשיא רישא - ה"מ למימר לר' יוחנן אי ביד אי בשומר קשיא סיפא ולאו קושיא גמורה היא דמקשה לרב אלא פירוש בעלמא דמפרש מילתיה אליבא דכולהו תנאי:

5:1ורבי יוחנן אמר כולה ביד וכת"ק - ה"מ למימר כולה בשומר וכת"ק דלת"ק אפילו בשלשה עצמות שיש בכל אחד פחות מכפול מצטרפין לכזית ושני עצמות דנקט להודיעך כחו דר' יהודה בן נקוסא אלא משום דאמר הש"ס לרב אי ביד קשיא רישא קאמר דרבי יוחנן מוקי לה ביד ולא קשיא רישא הוא הדין בשומר ומשום דלרבי יוחנן א"ש בין ביד בין בשומר כת"ק דייק מעיקרא אליבא דרב:

9:1ורבי יוחנן אמר כולה בשומר והוא דאמר כאחרים - וביד לא בעי לאוקומי אע"ג דהוה ניחא טפי כדפירש בקונטרס משום דמשמע דבשומר מיירי והא דמוקי לה ביד לרב כי היכי דליקום כרבי יהודה דהלכתא כוותיה לגבי ר"מ דאחרים היינו ר' מאיר:

13:1רבי יוחנן אמר אין זה שיעור - אין להקשות הא א"ר יוחנן לעיל (חולין קיח:) יש יד לפחות מכזית ושומר לפחות מכפול וא"כ ע"כ אחרים לאו שיעורא קאמרי כדאקשינן ושנינן לעיל דהכא אתא לפרושי מילתא דאחרים דלא תטעה לאוקמיה ביד ולמימר דהוי דוקא ומהך מילתא לא הוה שמעינן דסבירא ליה כאחרים דדלמא הא דאיצטריך לאחרים דאין זה שיעור משום דהכי הוה שמיע ליה מרביה דהשתא נמי דסבר ר' יוחנן הכי צ"ל כדפי' מדלא מוקי לה ביד והוי כפול דוקא כי היכי דמוקי לה רב ביד למיקם כר' יהודה אף ע"ג דמשמע דבשומר מיירי הכי נמי ה"ל לר' יוחנן לאוקומי ביד כי היכי דלהוי כפול דוקא:

15:1שרביט שריקנו - פירש בקונטרס קופא קוש"ט ולא משמע כן דהא כתיב בכל הספרים שייר גרגיר אחד בכל שומר טמא מכלל דשרביט לאו היינו קופא שהוא שומר עצמו אלא הוא הקלח שהשומרים דבוקים בו שקורין ריי"ס שריקנו שהוציא האוכל מן השומרים טהור:

15:2שייר גרגיר אחד לכל שומר ושומר טמא - וקס"ד המקשה דמיירי כשנגע טומאה בשומר וכל הגרגרין שבשאר שומרים מצטרפין לכביצה אלמא יש שומר לפחות מכפול וקשיא לרבי חנינא דאמר הרי זה שיעור ואע"ג דאליבא דאחרים קאמר מ"מ פריך ה"ל לפרושי מלתייהו כמו שמפרש רבי יוחנן דאין זה שיעור ולא לפלוגי אחרים אהך ברייתא ומשני בקולחא דנגע בקולחא ומשום יד ולא בשומר ולפי מה שפי' מייתי מינה שפיר ראייה לקמן גבי אוכל דקס"ד דמיירי כגון שנגע בשומרים ומשום שומר ומצטרפין כל השומרים יחד אבל לפירוש הקונטרס דגריס שייר בה גרגיר אחד טמא צ"ל דלקמן ס"ד דמיירי בהרבה שרביטים כדפירש בקונטרס לקמן דאי לא מיירי אלא בחד א"כ לא איירי מידי בצירוף דלא איירי אלא בשומר אחד:

16:1הכא נמי בקולחא ומשום יד - ואם תאמר א"כ מ"ל ריקנו ומה לי לא ריקנו כיון דקולחא הוי יד ליותר מכזית דלמאי דס"ד מעיקרא ניחא דקמשמע לן דאף על גב דליכא כפול הוי שומר ויש לומר דקמשמע לן דאף על גב דליכא כזית במקום אחד אלא כאן גרגיר וכאן גרגיר הוי קולחא יד:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

עמוד ב

1שני שומרין מהו שיצטרפו

2היכי דמי אילימא בזה על גב זה ומי איכא שומר על גב שומר

3והתנן רבי יהודה אומר שלש קליפות בבצל פנימית בין שלמה בין קדורה מצטרפת אמצעית שלמה מצטרפת קדורה אין מצטרפת חיצונה בין כך ובין כך טהורה

4רב אושעיא שומר אוכל שחלקו קמיבעיא ליה

5כיון דהאי לא מגין אהאי והאי לא מגין אהאי לא מצטרפת

6או דלמא כיון דהאי מגין אדידיה והאי מגין אדידיה מצטרפין

7תא שמע רבי אלעזר בן עזריה מטהר בשל פול ומטמא בשל קטנית מפני שרוצה במשמישן

8אמר רב אחא בריה דרבא בקולחא ומשום יד ומאי במשמישן בתשמישן

9ת"ש דתנא דבי רבי ישמעאל (ויקרא יא, לז) על כל זרע זרוע (אשר יזרע) כדרך שבני אדם מוציאין לזריעה חטה בקליפתה ושעורה בקליפתה ועדשים בקליפתן

10כדאמר רב אחא בריה דרבא בקולחא ומשום יד

11הכא נמי בשדרה ומשום שומר

12בשלמא עיליתא צריכי לתתיתא אלא תתיתא מאי צריכי לעיליתא בחד דרא

13ומי איכא כביצה אוכלין בחד דרא בחטי דשמעון בן שטח

14השתא דאתית להכי חדא חטה נמי בחטי דשמעון בן שטח

15גופא שני עצמות ועליהן שני חצאי זיתים והכניס ראשיהן שנים לבית והבית מאהיל עליהן הבית טמא

16יהודה בן נקוסא אומר משום רבי יעקב היאך שני עצמות מצטרפין לכזית

17אמר ריש לקיש לא שנו אלא עצם דהוי יד אבל נימא לא הויא יד ורבי יוחנן אמר אפילו נימא נמי הויא יד

18איתיביה ר' יוחנן לר"ל עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא מאי לאו משום יד

19לא משום שומר ומי איכא שומר על גבי שומר חלחולי מחלחל

20מתקיף לה רב אחא בר יעקב אלא מעתה תפילין היכי כתבינן הא בעינן כתיבה תמה וליכא

21אשתמיטתיה הא דאמרי במערבא כל נקב שהדיו עובר עליו אינו נקב

22ואיבעית אימא כוליה משום יד כדאמר רבי אלעא במלאי שבין המלאים

23הכא נמי בנימא שבין הנימין

24והיכא אתמר דר' אלעא אהא מלאי שבשבלים מיטמאין ומטמאין ואינן מצטרפין מלאי למאי חזי אמר רבי אלעאי במלאי שבין המלאים

25לישנא אחרינא אמרי לה

26הכי נמי מסתברא דמשום שומר דאי סלקא דעתך משום יד נימא אחת למאי חזי

27כדאמר ר' אלעא במלאי שבין המלאין הכא נמי בנימא שבין הנימין

28והיכא איתמר דר' אלעאי אהא דתנן המלאי שבשבלים מיטמאין ומטמאין ואין מצטרפין מלאי למאי חזי אמר רבי אלעאי במלאי שבין המלאים

29ואיכא דמתני לה

Wikisource Talmud Bavli · CC BY-SA · הטקסט התקבל דרך ספריא

רש"י

1:1שני שומרין מהו שיצטרפו - לאוכל שבתוכן לכביצה:

3:1פנימית - היינו אותה לבנה הראשונה הראויה לאכול:

3:2קדורה - נקובה:

3:3מצטרפת - שהרי היא עצמה אוכל:

3:4אמצעית - שומר היא:

3:5שלמה מצטרפת - דהוי שומר:

3:6קדורה אינה מצטרפת - דלא הויא שומר:

3:7חיצונה טהורה - שאין שומר על גבי שומר חשוב שומר:

4:1שומר אוכל שחלקו - כגון אוכל כביצה ושומרו עליו וחלקו או כגון שני בצלים קטנים שאין בשניהם אלא כביצה עם שומריהם וקמבעיא ליה אי מצטרפי הני שומרין עם האוכל אי לא:

7:1ומטמא בשל קטנית - קא סלקא דעתיה ששנים ושלשה שרביטים מצטרפין לכביצה עם אוכלין שבהן דודאי אין בשרביט אחד כביצה אלמא שני שומרין מצטרפין עם שני אוכלין לכביצה אע"ג דהאי לא מגין אהאי:

8:1בקולחא - האי מטמא ומטהר בקולחא קאי ומשום יד דהוי יד לכולהו שרביטין:

9:1חטין בקליפתן - אלמא חטין עם שומריהן מצטרפין לכביצה אלמא שני שומרין מצטרפין וה"ה לאוכל שחלקו. וה"נ הוה מצי לתרוצי בריה שאני אלא תירוצא דחיקא הוא:

10:1כדאמר רב אחא בקולחא ומשום יד - דיד אחד הוא:

11:1הך קליפה נמי בשדרה - קאמר בסאסא דשבלתא שהחטין קבועין בשדרה בהיקף סביב ומשום שומר דכל השבולת שלמה וכל הסאסא הויא חד שומר דכולן צריכין זה לזה שאם יפול אחד כולם נופלין ולא הוו שומרין:

12:1בשלמא עיליתא צריכי לתתייתא - כלומר דשורות עליונות שהחטין קבועין בהן צריכות שיהו שורות התחתונות קיימות שאם נשרה הקליפה התחתונה של שבולת נושרת הקליפה הסמוכה לה עד שיפלו כל הקליפות והחטין עד ראש השבולת:

12:2אלא דרא תתייתא מי צריכי לעילייתא - בלא עילייתא נמי מקיימי תתייתא ואפילו הכי מצטרפין שומרים דדרי עילייתא בהדי אוכלים תתאי ושומרין תתאי:

13:1בחד דרא - קאמר דמצטרפי שומרים דחד שומר הוא דמתוך שקבועים בדוחק מתקיימת ואם יטול אחד מבינתים יש ריוח לחבירו ליפול:

13:2חטי דשמעון בן שטח - כשתי כליות של שור הגדול במס' תענית (ד' כג. ע"ש):

14:1השתא דאתית להכי - מתריצנא לך נמי דהא דקאמר חטין בקליפתן לאו דלצטרפו שני חטין עם שומריהם אלא אם יש בין חטה אחת וקליפתה כביצה כגון חטי דשמעון בן שטח מצטרף שומר לחטין:

17:1לא שנו אלא עצם דהוי יד אבל נימא - אחת לא חשיבא למיהוי יד דפסקא אלא שומר הויא ויש חומר ביד מבשומר דיד מביאה את הטומאה בכל ענין שהיא אבל שומר אם יש חתיכת עור ועליה בראשה אחד כזית בשר ונגע באחד מן הנימין בראש האחר טהור דשומר אין מביא טומאה כמעשה יד אא"כ נגע כנגד הבשר כדאמרינן בריש פרקין (לעיל חולין דף קיח.) הנוגע כנגד הבשר מאחוריו:

17:2ורבי יוחנן אמר אפילו נימא הויא יד - ומביאה טומאה אפילו נגע בנימא שלא כנגד הבשר:

18:1בציב - חוט הבשר:

18:2מאי לאו משום יד - ושכנגדו לאו דוקא:

19:1לא משום שומר - כיון דאיכא כזית עביד שומר מעשה יד להכניס ולהוציא:

19:2שומר על גבי שומר - נימא על גבי עור:

19:3חלחולי מחלחל - ומנקיב נימא לעור ויורד על הבשר ולא הוי שומר ע"ג שומר:

20:1אי חלחולי מחלחל תפילין היכי כתבינן - והלא העור חלול כנגד השער ובעינן כתיבה תמה שלמה ולא פסוקה דכתיב (דברים ו) וכתבתם שיהא כתיבה תמה:

22:1איבעית אימא כולה - ציב ושערה משום יד וכי קאמר דהוי יד בנימא שבין הנימין דאיכא נימין הרבה דאי מטלטל הבשר ע"י נימין לא פסקי:

22:2מלאי - זקן העליון של שבולת:

24:1מיטמאין ומטמאין ואין מצטרפין - דיד היא ואינה שומר:

24:2למאי חזי - הא נפסק מאליו כשאוחזין בו:

24:3שבין המלאין - שאוחז בכל המלאין של שבולת ולא באחד מהן:

25:1לישנא אחרינא אמרי לה כו' - מאן דתני הך לישנא סבר דבנימין הרבה אמר ריש לקיש נמי דלא הוי יד ולותביה מהא מתניתא ותריץ ליה משום (יד) שומר והכי נמי מסתברא דמשום שומר מדקתני שערה דאי משום יד נימא אחת למאי חזיא לעולם משום יד ומאי שערה דקתני נימא שבין הנימין:

28:1המלאין שבשבלין מיטמאין ומטמאין - מוציאין ומכניסין טומאה לשבולותיה ואין מצטרפין דאינן שומר אלא יד:

29:1ואיכא דמתני לה - להא פלוגתא דר' יוחנן ור"ל:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא

תוספות

4:1שומר אוכל שחלקו - לא שחלקו לגמרי דא"כ פשיטא דלא מצטרף כדפרישית לעיל ולהכי נקט נמי דוקא חלקו אבל שני אגוזים שהן שני אוכלים שלמים פשיטא דלא מצטרפין אלא מיירי כגון שיש כאן בשר ועליו עור וחלקו לעור והיה חציו מצד זה וחציו מצד זה ומייתי ראיה מר' אלעזר בן עזריה דמטמא בשל קטנית משום דכל השומרים שבשרביט מצטרפין אע"ג דכל חד לא מגין אלא אדידיה וא"ת ואמאי לא משני דאין השומרין מצטרפין ומיירי כגון שיש בין כל הגרגרין כביצה בלא שומרין והשומרין מכניסין ומוציאין ואין מצטרפין ואמאי משני ליה בקולחא ומשום יד וי"ל דבלאו הכי ניחא ליה טפי לאוקומי בקולחא ומשום יד ומעיקרא לא הוה מוקי לה משום שומר אלא משום דבמשמישן הוה משמע ליה משום שומר אבל השתא דמפרש מאי במשמישן בתשמישן ניחא ליה טפי לאוקומא בקולחא:

13:1בחטי דר"ש בן שטח - ועדשים נמי כעדשים דר' שמעון בן שטח שהיו כדינרי זהב ועם שומריהם יש בהם כביצה:

19:1לא משום שומר - וא"ת אמאי קאמר ר"ש לעיל אבל נימא לא הוי יד מטעם שומר מיהא ליטמא וי"ל דלעיל מיירי בנוגע בנימא שלא כנגד הבשר וכן פירש בקונטרס וא"ת ורבי יוחנן דמוקי לה משום יד אמאי נקט ובשער שכנגדו וצ"ל דכשכנגדו לאו דוקא כדפירש בקונטרס:

29:1איכא דמתני לה אמתניתין כו' עד לא שנו אלא עצם - ה"נ הוה מצי למימר לא שנו אלא קרנים וטלפים שהן עצמן משום שומר אלא איידי דנקט לעיל לא שנו אלא עצם נקט נמי הכא עצם:

Vilna Edition · נחלת הכלל · הטקסט התקבל דרך ספריא