גודל הטקסט
בשבת, 17 ביוני 1933, ניגש יוסל׳ה רוזנבלט לעמוד התפילה בבית הכנסת החורבה בירושלים, בתפילת פרידה. הוא תכנן מסע הופעות באירופה, ובכספיו קיווה לממן את השתקעותו בארץ ישראל עם רעייתו. למחרת, כך לפי כתבות ב״ג׳ואיש אקשן״ וב״מיי ג׳ואיש לרנינג״, לאחר צילומים בים המלח, לקה בהתקף לב ונפטר בן 51. מקורות אחרים נוקבים ב־19 ביוני כתאריך הפטירה.
הוא נולד ב־1882 בבילה צרקבה שבאוקראינה, למשפחה של חזנים. אביו, חסיד רוז׳ין, נדד עמו בין הקהילות, והילד הוא שמשך את הקהל. בגיל 18 כבר כיהן במונקאטש, ומשם עבר לפרשבורג, שם פרסם את יצירותיו הראשונות, ולאחר מכן להמבורג. לניו יורק, לקהילת אוהב צדק, הגיע ב־1912; מקור אחד מקדים את ההזמנה ל־1911. הקהל הצטופף בתפילותיו, ולעתים נזקקו לשוטרים כדי לנתב את ההמון.
ההחלטה שפרסמה את שמו מעבר לעולם היהודי הייתה סירוב. מנהל האופרה של שיקגו, קלאופונטה קמפניני, הציע לו אלף דולר להופעה בתפקיד אלעזר ב״היהודייה״ של הלוי, ועל פי ״ג׳ואיש אקשן״ אף הבטיח שיוכל לשמור על זקנו, להימנע מהופעה בשבת ובחג ולקבל אוכל כשר. רוזנבלט דחה את ההצעה. המקורות חלוקים בשנה, 1917 או 1918, ואחד מהם קושר את ההזמנה דווקא בשמו של טוסקניני. לכתב העת ״מיוזיקל אמריקה״ סיפר כי התחולל בתוכו מאבק בין החזן לבין כוכב האופרה.
ב־1922 השקיע בעיתון יהודי שלא צלח, ובינואר 1925 הכריז על פשיטת רגל. על פי החוק השתחרר מרוב חובותיו, אך נדר לפרוע אותם, ולשם כך יצא להופיע בבמות הווידוויל, על במה חשופה ובאורות דולקים. גם שם הקפיד על אוכל כשר, סירב לשיר בליל שבת ובשבת, ובפורים אחד, ברכבת, קרא את המגילה מתוך מגילה שלו.
ב־1927 הציעו לו האחים וורנר כמאה אלף דולר לגלם את אבי הגיבור ב״זמר הג׳אז״. הוא סירב, משום שהתפקיד חייב אותו לשיר ״כל נדרי״ במסגרת בדיונית. לבסוף הסכים להופיע בסרט בתור עצמו, בשיר ביידיש במסגרת קונצרט. המקורות אינם תמימי דעים גם על שנות עזיבתו את אוהב צדק ומעברו לקהילת אנשי ספרד בבורו פארק, בין 1926 ל־1928. אחרי משבר 1929 לא יכלה הקהילה לשלם לו, והוא שב לאוהב צדק, ומצבו הכלכלי נותר קשה.
מה שנותר ממנו הוא בעיקר הקול. לפי ״ג׳ואיש אקשן״ הקליט לראשונה ב־1905, ובמקורות מדובר בכ־180 יצירות שהוקלטו או השתמרו, רובן פרי עטו. הקלטות ה־78 סל״ד שלו חזרו ויצאו שוב, ובהן מהדורה משוחזרת בשם ״עוד יוסף חי״. בארץ ישראל שהה בשבתות אחר הצהריים בביתו של הראי״ה קוק, שגם הספיד אותו בהלווייתו בהר הזיתים, במעמד אלפים.
תמונה: Amitbalani, נחלת הכלל (CC0), דרך ויקישיתוף.

מוזכרים בכתבה

הכתבה הבאה ←״כולם צדיקים״: מוטי גולדמן והראל טל בשיר אחדות על לחן ממודז׳יץ

תגובות

בלי הרשמה ובלי מייל. נשמרים רק השם, התגובה והתאריך. התגובה תפורסם אחרי אישור המערכת.