גודל הטקסט
ביולי 2025 התפרסם מאמר לזכרו של ר׳ יצחק אונגר ז״ל, חסיד ויז׳ניץ ומלחין פורה מבני ברק. מן המאמר הזה נלקחים הדברים שלהלן.
ר׳ יצחק נולד בשנת 1939 בפרשבורג. בימי המלחמה הסתתר עם אמו ואחיו שבעה חודשים, ולפי המסופר מתחת לארון. זיכרונות אלה, כך נאמר שם בשמו, עוררו את לחן ״מה נשתנה״ שחיבר.
אחרי המלחמה נמשך לחסידות בארץ ישראל, וביקר בשולחנות של הבית ישראל מגור ושל ר׳ אהרן מבעלז. כשעבר לבני ברק ללמוד בישיבתו של הרב שמואל הלוי ואזנר, מצא את שולחנו של האמרי חיים מוויז׳ניץ, הפך לאורח קבוע ולבסוף לחסיד. פרנסתו הייתה בסת״ם, והוא נודע גם כתלמיד חכם.
האמרי חיים, כך נמסר, אהב את לחניו. ברשומה מארכיון המוזיקה של האוניברסיטה העברית מסופר עוד על האמרי חיים: בראשית שנות החמישים הנהיג בארץ ישראל את השירה של ניגוני ריקוד ישנים בשולחן ליל שבת, לאחר ברכת המזון. כך נשמרו ניגונים שבאו מחצר ויז׳ניץ בגרוסוורדיין, שמקורם אינו ידוע.
לאחר הסתלקות האמרי חיים המשיך ר׳ יצחק לחבר עבור החצר במשך עשרות שנים, והיה שר בכל שולחן של הישועות משה, בנו של האמרי חיים, כשהוא עומד מאחורי הרבי. אחד מאותם ניגונים, מסופר במאמר, נלמד לו בחלום מפי האמרי חיים עצמו, לאחר פטירתו.
בין לחניו נזכרים שם ״יהא רעוא״ של ויז׳ניץ ו״לעשות רצונך חפצתי״. מסופר גם כי האדמו״ר מריבניץ אמר על לחנו האטי ל״רחם בחסדך״ שיש לו השפעה גדולה בשמיים.
בשנת 2013, לקראת נישואי הנכד הבכור של האדמו״ר מבעלז, ביקש האדמו״ר מר׳ יצחק ניגון חדש לשמחה. לפי המאמר, שהה האדמו״ר, חתנו של הישועות משה, בבני ברק בשנותיו הראשונות לאחר נישואיו.
ר׳ יצחק הלך לעולמו בשנת 2025. ניגוניו, לפי המאמר, הגיעו גם אל קהלים רחבים דרך אלבומים בשם ״עתיק יומין״ ו״לחיים טיש״.
תמונה: Лапоть, נחלת הכלל (CC0), דרך ויקישיתוף.
הכתבה הבאה ←״כולם צדיקים״: מוטי גולדמן והראל טל בשיר אחדות על לחן ממודז׳יץ

תגובות

בלי הרשמה ובלי מייל. נשמרים רק השם, התגובה והתאריך. התגובה תפורסם אחרי אישור המערכת.