גודל הטקסט
רבי מנחם מנדל מויטבסק (בערך 1730–1788) היה מהמנהיגים הראשונים של החסידות, ותלמידו של המגיד ממזריטש. ספריו, ובהם "פרי הארץ", "פרי העץ" ו"לקוטי אמרים", השפיעו על חסידים רבים. חלקים מ"התניא" מבוססים על כתביו.
ב-1777 עלה רבי מנחם מנדל לארץ ישראל יחד עם רבי אברהם קלישקער, בראש קבוצה של כ-300 חסידים. הדרך נמשכה כחצי שנה, והקבוצה התיישבה בצפת בספטמבר 1777. שם נתקלה בהתנגדות, ובהמשך עברה לטבריה. בפרסומים השונים מופיעים פרטים שונים לגבי תאריך המעבר: אחרי כשלוש שנים, או ב-1783. גם הסיבה אינה מוכרעת. מוצגות שתי אפשרויות: רדיפה מצד השלטונות העות'מאניים, או חיכוך עם תומכי שבתי צבי.
ב-1785 בנה רבי מנחם מנדל בטבריה בית כנסת קטן. הוא נפגע ברעידת האדמה של הגליל ב-1837 ונבנה מחדש, והוא עומד עד היום בשם בית הכנסת קרלין-סטולין.
רבי אברהם קלישקער נולד ב-1741 בקלישקי שבבלארוס, והיה תלמידו של רבי דב בער ממזריטש. הוא השתתף בעלייה כשהיה בן 36 בערך, והעלייה מומנה מכספי החלוקה באירופה. הוא נפטר בטבריה ב-9 בינואר 1810.
רבי מנחם מנדל נפטר בטבריה ב-1788. תאריך מדויק אינו מצוין. לפי המסופר, גם מארץ ישראל המשיך להדריך את חסידיו שנשארו באירופה באמצעות מכתבים ששלחו שליחים. בנו משה נשא אישה ספרדייה מירושלים ונפטר ב-1799.