גודל הטקסט
ב-27 בטבת תרמ"ט, 31.12.1888, נפטר בפרנקפורט רבי שמשון רפאל הירש. השנה חל היום ב-6.1.2027. הוא נחשב למי שהניח את היסוד הרעיוני לזרם "תורה עם דרך ארץ", ופרשנות דרכו שנויה במחלוקת עד היום.
מהמבורג לפרנקפורט
הוא נולד ב-20 ביוני 1808 בהמבורג. ב-1830 נבחר לרב המדינה של נסיכות אולדנבורג, בגיל 22, ושירת שם כ-11 שנים. ב-1841 עבר להיות רב נפות אאורך ואוסנברוק במלכות האנובר, בעיר אמדן. ב-1843 הגיע לרשימה של ארבעה מועמדים לרבנות הראשית בבריטניה, אך נבחר רבי נתן מרקוס אדלר. ב-1846 נקרא לניקולסבורג שבמורביה, וב-1847 היה לרב הראשי של מורביה וסילזיה האוסטרית. מ-1851 ועד פטירתו שימש רבה של הקהילה האורתודוקסית הנפרדת בפרנקפורט.
מה כתב
- **"תשע עשרה אגרות" ("Neunzehn Briefe"), 1836:** הגנה מודרנית על היהדות המסורתית, שפורסמה בשם בדוי "בן עוזיאל". בעברית מקובל גם "אגרות צפון".
- **"חורב", בסביבות 1838:** עיון במצוות ובמשמעותן.
- **פירוש לתורה:** חמישה כרכים, 1867 עד 1878.
- **"ישורון":** כתב עת חודשי שערך בשנים 1855 עד 1870, במה לתפיסה האורתודוקסית.
תורה עם דרך ארץ
הביטוי מבטא תפיסה שלפיה התורה מגיעה לשיאה בשילוב עם מעורבות בעולם. מי שמבקש להבין את דרכו יכול לפתוח את "אגרות צפון" ואת "חורב", שנכתבו בשנותיו באולדנבורג.
הפרישה מהקהילה
בפרנקפורט נאבק על הזכות של האורתודוקסים להיפרד מהקהילה היהודית הכללית. ב-28 ביולי 1876 נחקק בפרוסיה חוק הפרישה (Austrittsgesetz), שהגיש אדוארד לסקר. הירש סבר שהפרישה מהקהילה הכללית של פרנקפורט היא חובה על פי ההלכה, ורבי יצחק דב במברגר מוירצבורג חלק עליו וסבר שהקהילה האורתודוקסית צריכה להישאר באותו גוף משפטי עם הכלל.
פרט קטן על האיש
היינריך גרץ, ההיסטוריון הנודע, התגורר בביתו באולדנבורג בשנים 1837 עד 1840 כתלמיד ועוזר.
מה לקחת מזה
מי שמעוניין להכיר את הירש בלי ללמוד את כל כתביו יכול לפתוח את "חורב" ולקרוא פרק על מצווה אחת, ולראות איך הוא מבקש להסביר את המשמעות שלה ולא רק לצוות עליה.
שאלה שנשארת פתוחה
הירש בחר להתנתק מהקהילה הכללית, ובכל זאת ערך כתב עת חודשי שנועד להיות במה ציבורית לתפיסה האורתודוקסית, והציג אותה לקהל רחב. שני הצעדים נראים רחוקים זה מזה, אבל אצלו הם משלימים: גבולות ברורים בתוך הקהילה, ופנייה פתוחה החוצה.