גודל הטקסט
בשבת הבאה, 14 בנובמבר, קוראים בתורה את פרשת תולדות, ובה יצחק מברך את יעקב בברכת טל השמים ומשמני הארץ (בראשית כ״ז, כ״ח). את הפסוק הזה, ועוד פסוקים על ברכה והצלחה, אומרים במוצאי שבת בקטע שנקרא על שמו: ״ויתן לך״.
״ויתן לך״ הוא נוסח שמורכב מפסוקים מהתורה, מהנביאים ומהכתובים על ברכה, הצלחה ושפע. אומרים אותו אחרי ערבית או אחרי ההבדלה, כדי לפתוח את השבוע בברכה. אחריו נהוג לומר את תהילים קכ״ח, ובקהילות אשכנזיות מסוימות גם שרים אותו.
יש להדגיש שהמנהג משתנה. יש אומרים אותו בתוך ערבית, יש לפני ההבדלה ויש אחריה. בקהילות אשכנז המערבית אומרים נוסח מקוצר, ובקהילות איטלקיות ורומניות יש סדר אחר של פסוקים. מנהג חסידי הוא לומר אותו בזוגות, כשכל אחד מברך את חברו.
על מקורות המנהג, מוזכרים הכל בו, האבודרהם ורבי אברהם בן נתן בספר ״המנהיג״, שכתב שמנהג כל ישראל לאומרו כדי שיתברכו בשבוע הבא. מסופר גם שהאר״י נהג לומר אותו בביתו, ובבית הכנסת האשכנזי שבו התפלל אמר אותו כמנהג המקום, שרבי בנימין זאב מבאלטא שאל אדם שהתלונן על פרנסתו אם אמר אותו במוצאי שבת, ושאדמו״רים כמו רבי מנחם מנדל מרימנוב, רבי יחזקאל משינאווא ורבי ישראל מרוז׳ין הדגישו את חשיבותו לפרנסה.
יש גם סגולה: מי שאומר ״ויתן לך״ זוכה לפרנסה ולעושר. יש להדגיש שהקשר הזה הוא אמונה עממית, ושהמקורות אינם אומרים אותו במפורש.
מי שרוצה לדעת איזה נוסח נהוג בקהילה שלו, ואם שרים אותו שם, יכול לשאול את הרב או את הגבאי. המקורות כאן מתארים את המנהגים ואינם קובעים ביניהם.
