גודל הטקסט
בשבתות ובחגים, לפני שמתחילים ברכת המזון, בקהילות רבות שרים ״שיר המעלות, בשוב ה׳ את שיבת ציון״. זה תהילים קכ״ו, שישה פסוקים בלבד.
המזמור בנוי משני חצאים, שלושה פסוקים בכל אחד. בראשון שמחת השבים לציון, ובשני בקשה על שיבה שלמה. המילים ״שוב״ ו״רנה״ חוזרות בשני החלקים ומחברות ביניהם.
הדימוי ״היינו כחולמים״ נקרא בכמה דרכים. לפי המאירי, ייתכן שצרות הגלות ייראו אז כחלום שחלף, וייתכן שהגאולה תהיה מופלאה עד שתיראה כחלום. ״כאפיקים בנגב״ הוא תמונה של נחל יבש שמתמלא פתאום מים: לפי רד״ק, הנגב ארץ יבשה וצמאה למים, והגלות דומה לו והישועה לנחלים.
מדוע אומרים אותו דווקא לפני ברכת המזון בשבת? בדברי השל״ה נאמר שבימות החול אומרים לפני ברכת המזון ״על נהרות בבל״ לזכר החורבן, ואילו בשבת, ביום טוב וביום שאין אומרים בו תחנון אומרים ״בשוב ה׳ את שיבת ציון״.
בתלמוד הירושלמי במסכת תענית מסופר על חוני המעגל, שנרדם בשנת שבעים שנה, ואחרי שהתעורר מצא עולם שונה. שם נאמר שאמר על עצמו את הפסוק ״בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים״. והגמרא בברכות (לא ע״א) מביאה בשם רבי יוחנן בשם רבי שמעון בר יוחאי שאסור למלא פה שחוק בעולם הזה כל זמן שאנו בגלות, שנאמר ״אז ימלא שחוק פינו״, ומתי? כשיאמרו בגויים ״הגדיל ה׳ לעשות עם אלה״.
בדף מקורות שעוסק במזמור מופיעים גם ביצועים מוזיקליים שלו, ובהם המנגינה של פנחס מינקובסקי בביצוע יוסלה רוזנבלט, והלחן ״היינו שמחים״ של אהרן רזאל.
מוזכרים בכתבה