גודל הטקסט
"שלום עליכם" נשיר בבתים רבים בערב שבת, אחרי החזרה מבית הכנסת. הרקע שלו בתלמוד, במסכת שבת קי״ט ע״ב: שני מלאכים, טוב ורע, מלווים את האדם מבית הכנסת הביתה. אם הוא מוצא נר דלוק, שולחן ערוך ומיטה מוצעת, המלאך הטוב מברך שגם השבת הבאה תהיה כך והרע נאלץ לענות אמן. אם לא, המצב מתהפך.
מחבר השיר אינו ידוע. לפי העיון שפורסם ב־Sefaria, מיטשל פירסט מציע שהוא מופיע לראשונה במהדורה מוקדמת של "סדר תיקוני שבת", כנראה בפראג בין 1613 ל־1629. מהדורות רבות מייחסות את הרעיון לאר״י, אך בתיעוד קבלת השבת שלו על ידי רבי חיים ויטאל השיר אינו מוזכר.
למה יש מי שנמנע: חלק מהפוסקים התנגדו לפנייה אל מלאכים. הרב יוסף כרמל מציג בכיפה שתי תשובות של מפרשים. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב שהברכה אינה בקשה מהמלאכים, אלא איחול שיקבלו את מידת השלום. ה"שפת אמת" מסביר שהמלאכים נוצרו מהמעשים והכוונות הטובות של ישראל, ואינם מתווכים. הרב כרמל מציין גם שבקהילות מסוימות אינם שרים את השיר כלל, כי אין צורך בשליחים. על פי הסיכום ב־Sefaria, ה"חתם סופר" נהג, לפי הדיווח, לשיר אותו בשקט, מתוך ענווה, וה"יעבץ" התנגד לבקשת הגנה מהמלאכים.
הדיון לא נגמר שם: גם הבית שבו המלאכים מתבקשים ללכת נידון (למשל בדברי "מחצית השקל" ו"שערי תשובה"), ובסידור משנת 1880 נכתב להשמיט את הבית האחרון בבית שהיה בו ריב.
השיר עצמו קצר, והלחנים שלו רבים. אם אתם שרים אותו בבית, זה מנהג משפחתי. מי שרוצה להכריע ימצא תשובה אצל הרב שלו.
תמונה: Crzrussian, CC BY-SA 3.0, דרך ויקישיתוף.