גודל הטקסט
הסעודה השלישית של שבת היא שעה שקטה יותר משתי הסעודות הקודמות, ולפי מאמר שפורסם ב־24 במאי 2026, ארבעה שירים ומזמורים נקשרים אליה.
ברכי נפשי הוא מזמור קד בתהילים, שעוסק בבריאת העולם ובגדולת הבורא. המאמר אינו מציין לו מחבר מעבר למזמור עצמו. מזמור לדוד הוא מזמור כג, אחד המזמורים המוכרים ביותר במקרא, והכתוב מייחס אותו לדוד המלך.
ידיד נפש הוא פיוט שחיבר, לפי המאמר, רבי אלעזר אזכרי. שרים אותו גם בקבלת שבת, בלחן עצוב ומרגש שמבטא כמיהה לבורא. בני היכלא הוא פיוט קבלי שהמאמר מיחס לאר״י, רבי יצחק לוריא, והוא מבטא את הקשר בין השבת לעולמות העליונים. שתיים מארבע היצירות הן אפוא מזמורי תהילים, ושתיים הן פיוטים.
לפי אותו מאמר, הסעודה נערכת אחרי מנחה ולפני השקיעה, וקהילות רבות פותחות אותה כשעה לפני השקיעה. בכמה קהילות חסידיות מתחילים באור יום וגומרים בחושך. חסידים רבים אוכלים בה מאכלים פשוטים, כמו פירות, סלטים ולחם, בלי בשר ויין, והיא גם שעה של שמיעת דברי חסידות מהאדמו״ר או ממשפיע.
מאמר נוסף מוסיף את הרקע לאווירה. הוא מתאר את זמן הסעודה כ״רעוא דרעוין״, עת של רצון עליון, ומפנה לזוהר. לפי המאמר, אדמו״רי חב״ד נמנעו מסעודה מלאה בשעה הזאת, וחסידיהם נוהגים כמותם. הוא מביא גם את דברי הב״ח, ששלוש הסעודות מקבילות לבריאה, למתן תורה ולעולם הבא, ובעולם הבא אין אוכלים. המאמר עצמו אינו מזכיר ניגונים או שירים.
המנהגים שונים בין קהילה לקהילה. מי שרוצה לדעת מה נהוג אצלו בבית או בבית הכנסת יכול לשאול את הרב או את הגבאי. הדברים כאן מתארים את מה שהמקורות אומרים, ואינם קובעים מה צריך לעשות.