גודל הטקסט
חצר צאנז נקראת על שם העיר צאנז בגליציה, שנקראת היום נובי סונץ' ונמצאת בפולין. מייסדה הוא ר' חיים הלברשטם, בעל "דברי חיים".
ר' חיים נולד ב-1793 בטרנוגרוד. משרתו הרבנית הראשונה הייתה ברודניק, ובשנת 1830 נתמנה לרבה של צאנז, ושם כיהן 46 שנה, עד פטירתו ב-25 בניסן תרל"ו (19.4.1876). הוא היה תלמידו של ר' נפתלי צבי מרופשיץ. עוד מסופר שבימיו הפכה צאנז למרכז חסידי עם רבבות חסידים, ושהוא הקים ארגונים רבים לסיוע לעניים.
בין מי שלמדו אצלו נמנים ר' צבי הירש מליסקא, בעל "תפארת שלמה" מרדומסק ובעל "קדושת יום טוב" מסיגט. נזכרים גם ספריו: "דברי חיים", שכולל פירושים לתורה ולמועדים, שו"ת ופירוש להגדה של פסח, ו"דרכי חיים", אוסף מנהגיו והנהגותיו.
אחרי פטירתו התפצלה החצר. כל בניו חוץ מר' מאיר נתן הפכו לאדמו"רים, ובנותיו נישאו למנהיגים חסידיים. רוב החסידים הלכו אחרי בנו הבכור, ר' יחזקאל שרגא הלברשטם (1814 עד 1898) משינובה. בנו ר' אהרן ירש אותו בצאנז. ר' מאיר נתן (1827 עד 1855) נפטר בחיי אביו, ובנו, ר' שלמה, נכדו של ר' חיים, היה האדמו"ר הראשון של בובוב.
ענפים נוספים של החצר הם צאנז-קלויזנבורג ובובוב. חצרות השושלת התקיימו עד השואה. בשואה נרצחו בידי הנאצים שניים מבניו של ר' חיים, ר' שלום אליעזר מראצפרט (1862 עד 1944) ור' ישעיה מצ'חוב (1864 עד 1944), זכרם לברכה.
אילו מרכזים יש היום? מוזכרים האדמו"ר ר' צבי אלימלך הלברשטם בקריית צאנז בנתניה, האדמו"ר ר' שמואל דוד הלברשטם מקלויזנבורג בברוקלין, ור' אהרן הלברשטם, אדמו"ר מצאנז בסטטן איילנד. אין הצהרה שהרשימה עדכנית.