גודל הטקסט
"ותקבר בדרך אפרתה, הוא בית לחם" (בראשית לה, יט). כך מתואר המקום שבו נקברה רחל אמנו. הקבר ניצב בפאתי בית לחם, ליד דרך האבות המובילה משכם לחברון.
מדוע לא נקברה במערת המכפלה? לפי המסורת, רחל מתה צעירה אחרי סיבוך בלידה, בדרך, ולכן נקברה במקום שבו מתה. מדרש מסביר שיעקב קבר אותה שם כדי שתבקש רחמים על בני ישראל העוברים בדרך לגלות. הנביא ירמיהו מתאר את רחל המבכה על בניה ואת ההבטחה שישובו (ירמיהו לא).
המבנה עצמו השתנה לאורך הדורות. לפי תיאורי נדב שרגאי, מצבה של 11–12 אבנים עמדה במקום עד המאה ה-11, במאה ה-12 נבנתה כיפה על ארבעה עמודים, במאה ה-15 נבנה המבנה מחדש, ובמאה ה-17 הותר ליהודים לסגור את המצבה בקירות. ב-1841 הקים משה מונטיפיורי חדר נוסף ליד הקבר, ועל המבנה הכתובת "רא"ת" המציינת את השנה.
ומה לגבי י"א בחשוון? בירושלים נהגו שתלמידי חכמים ויחידי סגולה עולים לקבר ביום י"א בחשוון, מתוך הנחה שבו נפטרה רחל. הרב יהוסף שווארץ, בספרו "תבואות הארץ", מביא את המנהג. המקור לתאריך הוא "סדר הדורות", שבו נאמר שבנימין נולד בי"א בחשוון. שווארץ עצמו סבור שזו טעות סופר, משום שהמדרש מתאר את הלידה בעונה שבין הגשמים לשרב, ולא בתחילת החורף. כלומר, המנהג קיים, אבל בעל "תבואות הארץ" חולק על נכונות התאריך.
גם בימינו מגיעים מתפללים לקבר במועד זה. הסדרי הכניסה לקבר משתנים, ולכן מי שמתכנן ביקור צריך לברר אותם מראש.
לשאלות על מנהגי תפילה בקבר, כדאי לפנות לרב.
תמונה: Lehnert & Landrock, נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף.