גודל הטקסט
לפי הרב ד"ר חיים סיימונס ממכון נחמיה, רבי מאיר שפירא הציע את תוכנית הדף היומי בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל בווינה, באלול תרפ"ג (1923), בנאום ארוך בישיבה החמישית. אגודת ישראל החליטה שחבריה יתחילו ללמוד ביום א' של ראש השנה תרפ"ד, ממסכת ברכות מדף ב'.
ז' בחשוון הוא יום הילולתו, כפי שמופיע בפרסומים מינואר 2023 ומאוקטובר 2026. לפי הפרסומים, הוא היה ראש ישיבת חכמי לובלין, שכונתה "אם הישיבות", וישיבת הפנימייה שהקים הפכה למודל מקובל בישיבות בכל העולם.
המקורות מוסיפים תמונה חיה של ראשית הלימוד. לפי טור של ידידיה מאיר, בליל ראש השנה תרפ"ד התחיל הלימוד בבית המדרש של האדמו"ר מגור, בעל "האמרי אמת". האדמו"ר הודיע שהוא נכנס ללמוד את הדף היומי, והחסידים התחילו ללמוד בעקבותיו, לעתים בקבוצות תחת פנסי רחוב. הרעיון נועד במקור, לפי הטור, בעיקר לנוער, אבל תלמידי חכמים וזקנים קיבלו אותו גם הם.
ד"ר סיימונס מוסיף כמה פרטים שנוגעים למחקר ההיסטורי. לדבריו, העיתון "קול ישראל" של אגודת ישראל פרסם את ההחלטה בלי להזכיר את שמו של הרב שפירא. הוא גם מביא טענות שרעיון דומה הוצע לפניו על ידי אחרים, כגון האדמו"ר מצ'ורטקוב, רבי בן ציון אפטר והאדמו"ר משאץ, אך מציין שהן נשענות על מקורות שונים ולא תמיד ברורות. לפי סיימונס, הרב משה מנחם שפיוואק פרסם רעיון דומה בקובץ "דגלנו" בשנת תרפ"א.
בפרסומים השונים מופיעים גם פרטים שונים: סיימונס כותב שהכנסייה נפתחה בג' באלול והצעת הדף היומי הוצגה בט' באלול, ואילו בטור של ידידיה מאיר מצוין ג' באלול כיום הנאום. ובפרסום אחר מצוין 16 באוגוסט 1923 כמועד ההצעה, ותחילת הלימוד בראש השנה תרפ"ד (11 בספטמבר 1923).
מי שמבקש להצטרף ללימוד הדף היומי יכול לברר פרטים אצל מגיד שיעור או רב בבית הכנסת שלו.
תמונה: נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף.