גודל הטקסט
הילולתו של הרב איסר זלמן מלצר, בעל "אבן האזל", חלה בי' בכסלו, והשנה היא יוצאת ביום שישי, ערב שבת פרשת ויצא (20.11.2026). בחייו עבר דרך ארוכה: ממיר שבבלארוס, דרך סלובודקה וסלוצק, ועד ישיבת עץ חיים בירושלים.
הוא נולד בשנת 1870 בעיר מיר. בגיל צעיר למד בוולוז'ין, ובשנת 1894 מונה לראש ישיבה בסלובודקה. משם עבר לסלוצק, שם עמד בראש ישיבה משנת 1897, ובשנת 1903 מונה לרבה של העיר. כעשרים שנה כיהן ברבנות סלוצק.
בשנת 1923, אחרי מעצרים חוזרים מצד השלטון הסובייטי, ברח לפולין ועמד בראש ישיבת עץ חיים שהוגלתה לקלצק. שנתיים אחר כך, ב-1925, עלה לארץ ישראל וניהל את ישיבת עץ חיים בירושלים עד פטירתו. בשנותיו האחרונות כיהן גם כיושב ראש מועצת גדולי התורה, והיה נשיא ועד הישיבות בארץ ישראל.
ספרו המרכזי, "אבן האזל", הוא ביאור על משנה תורה לרמב"ם בשבעה כרכים. הכרך האחרון, על הלכות נשים וקדושה, יצא לאור אחרי פטירתו, והמחבר זכה פעמיים בפרס הרב קוק לספרות תורנית. בירושלים התגורר בשכונת אוהל משה, היום חלק מנחלאות. הכרך הראשון יצא לאור ב-1935, והספר ממשיך להילמד בישיבות עד היום. הוא כתב גם הערות והבהרות לחידושי הרמב"ן על הש"ס, וייסד את כתב העת התורני "יגדיל תורה" בתקופת סלוצק.
מסופר שהקפיד על כבוד הזולת גם ברגעים קשים. אחד הסיפורים מספר על שוטר שהשפיל אותו, ועל מחלה שפקדה את משפחת השוטר. השוטר ביקש סליחה ובנו החלים, והסיפור משמש עד היום דוגמה לחשיבות כבוד הבריות.
בין תלמידיו נמנה הרב אלעזר מנחם מן שך. בתו חנה פערל הייתה אשת הרב אהרן קוטלר, מייסד ישיבת לייקווד, ובנו הרב צבי יהודה מלצר שימש כרבה של רחובות.
הרב מלצר נפטר ביום שלישי, י' בכסלו תשי"ד (17.11.1953), בגיל 83, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.