גודל הטקסט
מי שמחפש ניגונים חסידיים שקטים מגיע בדרך כלל למה שבעולם החסידות נקרא ניגוני דביקות. במאמרו "מילה, פיוט וניגון בחברה החסידית", כותב החוקר יעקב מזור שניגוני הדביקות הם לב הרפרטואר החסידי, ושהניגון ללא מילים הוא אולי המאפיין המהפכני ביותר המשותף לקהילות החסידים. הניגון נתפס שם כביטוי לרחשי לב שאין להם מילים. לפי תפיסת חב"ד, כך מזור, הטקסט מגביל את הניגון, ורוב ניגוני הדביקות בחב"ד מושרים בלעדיו, ושימוש אישי בניגון חשוב שם לא פחות משירה בציבור.
ברסלב מציעה זווית אחרת. מזור מזכיר את ההתבודדות בטבע, הכוללת שיח עם הקב"ה בניגון, ועל המופע "הלב והמעיין" מסופר שניגוני ברסלב בו הם בעלי תחושה עזה במיוחד, כזו שגם השמחה בה גובלת בעצב. המופע נערך בבית אבי חי לקהל של חילונים, חרדים ודתיים לאומיים.

אין רשימה מוסכמת של "הניגונים השקטים". לכן מה שלהלן הוא בחירה של המערכת ולא דירוג, וכל הקישורים הם מערוצי המבצעים:

  • "ניגון" מתוך האלבום "מקור חכמה" – יוסף קרדונר:
  • ניגון מערוצו הרשמי של קרדונר, בחירת מערכת לפתיחה של האזנה אישית.
  • "ניגון לפני אמירת התורה" – יוסף קרדונר:
  • הכותרת משייכת אותו לברסלב ולרגע שלפני דברי תורה, ויש בכך עניין למי שמחפש ניגון הכנה.
  • "אזמר בשבחין" – הלב והמעיין:
  • הפיוט הזה נמנה עם שירי השבת של ברסלב שעמדו במרכז התוכנית. בחירת מערכת למי שמבקש להכיר את הניגון של ברסלב דרך ההרכב ההוא.
  • "ניגון הבעל שם טוב" – הלב והמעיין:
  • מערוצו של נאור כרמי. השיוך לבעל שם טוב מופיע בכותרת הסרטון, וכדאי לקרוא אותו כמסורת ולא כקביעה היסטורית.
  • "ניגון התעוררות מר' מיכל מזלוטשוב" – אברהם פריד:
  • ביצוע מערוצו הרשמי של פריד, שמוסיף לרשימה קול שר. השיוך לר' מיכל מזלוטשוב מופיע בכותרת הסרטון.
איך מאזינים? המלצת המערכת היא לבחור ניגון אחד ולחזור אליו כמה פעמים, במקום לעבור ברשימה ארוכה. אפשר לנסות גם לזמזם אותו לבד, בהליכה או לפני לימוד, בהשראת המנהג שמזור מתאר. שאלות הלכה על האזנה לניגונים בתקופות מסוימות בשנה, ובהן ימי ספירת העומר ובין המצרים, הפנו לרב.
תמונה: Michael J. Bennett, CC BY-SA 3.0, דרך ויקישיתוף.

מוזכרים בכתבה

הכתבה הבאה ←״כולם צדיקים״: מוטי גולדמן והראל טל בשיר אחדות על לחן ממודז׳יץ

תגובות

בלי הרשמה ובלי מייל. נשמרים רק השם, התגובה והתאריך. התגובה תפורסם אחרי אישור המערכת.