גודל הטקסט
תשפ״ז היא שנה מעוברת, ולכן פורים נחוג השנה בי״ד באדר ב׳, ביום שלישי, 23 במרץ 2027. מי שמחפש את ההקדמה לחג ימצא אותה בפרשת זכור, הנקראת על פי השולחן ערוך (אורח חיים תרפ״ה, ב) בשבת השנייה מארבע הפרשיות, והשנה בשבת פרשת ויקרא, 20 במרץ.
ביום שני, 22 במרץ, י״ג באדר ב׳, חלים תענית אסתר וערב פורים. בשולחן ערוך (תרפ״ו, ב) נכתב שמתענים בי״ג באדר, והרמ״א שם מוסיף שתענית זו אינה חובה, ולכן יש להקל בה לעת הצורך, כגון מעוברות, מניקות וחולה שאין בו סכנה, ובלבד שהבריאים לא יפרשו מן הציבור. נזכרים כמה טעמים ליום, ובהם זכר לצום של אסתר לפני כניסתה אל המלך. את זמני התענית יש לבדוק בלוח המקומי.
הרמ״א (תרצ״ד, א) מביא בשם יש אומרים לתת לפני פורים מחצית מן המטבע המקובל במקום, זכר למחצית השקל, ושלושה חלקים כנגד שלוש הפעמים שנכתבה תרומה בפרשה. הרב מאיר נהוראי מתאר הבדל בין מנהג אשכנז למנהג ספרד בסכום, ועל הסכום לשנה זו אפשר לשאול בקהילה.
עיקרו של היום במגילת אסתר (ט, כב): ״ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים״. בשולחן ערוך (תרפ״ז, א) נכתב שקוראים את המגילה בלילה וחוזרים ושונים אותה ביום. על משלוח מנות נכתב (תרצ״ה, ד) שתי מנות לאדם אחד, והרמ״א מוסיף שישלחו ביום ולא בלילה. על מתנות לאביונים נכתב (תרצ״ד, א) לפחות שתי מתנות לשני עניים. סעודת פורים נזכרת כבר בדברי רבא (מגילה ז, ב), שמי שאכלה בלילה לא יצא ידי חובתו, וכך הובא בשולחן ערוך (תרצ״ה, א). בתפילה אומרים ״על הניסים״ (תרצ״ג, ב).
דברי הרמב״ם (הלכות מגילה וחנוכה ב, יז) ראויים לעמוד במרכז השולחן. לדבריו עדיף להרבות במתנות לאביונים מאשר בסעודה ובמשלוח מנות, כי השמחה הגדולה היא לשמח לב עניים, יתומים, אלמנות וגרים.
שושן פורים יחול ביום רביעי, 24 במרץ, ט״ו באדר ב׳. במשנה (מגילה א, א) נאמר שכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים בחמישה עשר, והשולחן ערוך (תרפ״ח, א) מרחיב שהדין נוהג גם אם אינם מוקפים עכשיו. ירושלים נזכרת בין הערים הללו. במקומות שיש בהם ספק, או למי שעובר ממקום למקום בימים אלו, הדרך הנכונה היא לשאול את רב הקהילה מה נוהגים אצלו, ולא להסתמך על כתבה.
תמונה: Newmila, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.