גודל הטקסט
"לכה דודי" נאמר בבתי הכנסת בערב שבת, בתחילת קבלת שבת. המחבר שלו הוא רבי שלמה הלוי אלקבץ, יליד סלוניקי שהיה מקובל בצפת במאה ה־16 ובן חוגו של רבי יוסף קארו. ראשי התיבות בבתים הראשונים מרכיבים את שמו.
המחקר חלוק בשאלת התאריך. פרופ' יהודה ליבס מציע שהפיוט נכתב אחרי פטירת האר"י והרמ"ק, ובכל מקרה לפני פטירת אלקבץ ב־1576. מחקרים קודמים תיארכו אותו סביב 1578. הפיוט בנוי בעיקר מפסוקים ומאמרי חכמים שנארגו לשיר אחד, שיש בו שבת, ירושלים וגאולה. הדימוי המרכזי הוא שבת כמלכה וככלה שהקהילה יוצאת לקבל את פניה, בהשראת פסוק משיר השירים על יציאה אל השדה.
מנהג עמידה: בבית האחרון הקהל עומד ופונה לדלת או למערב, ובמילים על הכלה משתחווים. ליבס מציין שהנוהג בחוג האר"י היה לומר רק את המילים "בואי כלה", לא את הפיוט המלא. עדות עקיפה מצביעה על כך שתלמידו, רבי חיים ויטאל, שר אותו.
אחרי צפת התפשט הפיוט בכל העדות, ויש לו ניגונים רבים. לפי Wikipedia, אברהם צבי אידלסון תיעד מאות לחנים שלו. כל עדה שרה אותו בלחנים משלה, ספרדיים ואשכנזיים. גם הנוסח השתנה בין הקהילות: חלקן השמיטו בתים, כולל תלמידי הגר"א.
טיפ להאזנה: האזינו לאותו פיוט בשני ניגונים, אחד אשכנזי ואחד ספרדי, ושימו לב איך הלחן משנה את האווירה.
תמונה: Olaf.herfurth, CC BY-SA 3.0, דרך ויקישיתוף.