גודל הטקסט
שנת תשפ״ז היא שנה מעוברת, בת שלושה עשר חודשים, ובה אדר א׳ ואדר ב׳. ראש חודש אדר א׳ יחול ב־7 וב־8 בפברואר 2027, וראש חודש אדר ב׳ ב־9 וב־10 במרץ 2027. מאחורי התוספת הזו עומד מנגנון שהוא אחד היפים בלוח העברי.
השורש בפסוק ״שמור את חודש האביב״ (דברים טז, א). הרמב״ם (הלכות קידוש החודש ד, א) כותב שבלא תוספת זו היה הפסח מגיע פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים, ושלעולם אין מוסיפים אלא אדר. במאמר באתר חב״ד מוסבר שהשנה העברית, המבוססת על מחזור הירח, קצרה מן השנה השמשית בכאחד עשר יום, והפער מצטבר בערך כל שלוש שנים לחודש שלם.
לפי הרמב״ם (ד, ב) בית הדין היה מעבר את השנה על פי סימנים, ובהם התקופה, האביב ופירות האילן. כיום הלוח קבוע. באתר חב״ד מיוחס המחזור של י״ט שנה להלל הנשיא, והרמב״ם (ו, י־יא) מסביר את החשבון: בכל מחזור שבע שנים מעוברות ושתים עשרה פשוטות, והמעוברות הן השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה. לפי חשבון זה תשפ״ז היא השנה האחת עשרה במחזור.
מדוע פורים דווקא באדר השני? המשנה (מגילה א, ד) אומרת שאם קראו את המגילה באדר הראשון ואחר כך נתעברה השנה, קוראים אותה באדר השני. בגמרא (מגילה ו, ב) נחלקו תנאים: רבי אליעזר ברבי יוסי נוטה לאדר הסמוך לשבט, ורבן שמעון בן גמליאל בשם רבי יוסי לאדר הסמוך לניסן. רבי יוחנן פוסק כרבן שמעון בן גמליאל, והטעם שמביא רבי טבי נפלא בפשטותו: ״מסמך גאולה לגאולה עדיף״, לסמוך את גאולת פורים לגאולת פסח. כך יחול השנה פורים ב־23 במרץ 2027, י״ד באדר ב׳.
מה נשאר לאדר הראשון? י״ד וט״ו בו, 21 ו־22 בפברואר 2027, נקראים פורים קטן ושושן פורים קטן. בשולחן ערוך (אורח חיים תרצ״ז, א) נכתב שאין נופלים בהם על פנים ואסורים בהספד ובתענית, והרמ״א מביא עוד שירבה קצת בסעודה, כדי לצאת ידי המחמירים.
השנה המעוברת מעלה גם שאלות אישיות. לגבי בר מצווה כותב השולחן ערוך (נ״ה, י) שנער שנולד בכ״ט באדר א׳ ימתין לכ״ט באדר בשנה פשוטה, והרמ״א מוסיף שמי שנולד באדר ונעשה בר מצווה בשנת העיבור, הרי זה באדר השני. לגבי יום פטירה נחלקו: השולחן ערוך (תקס״ח, ז) כותב להתענות באדר ב׳, והרמ״א מביא שהמנהג באדר א׳, ויש המחמירים בשניהם. משום שהדברים תלויים בתאריכים ובמנהגים, מי שיש לו שמחה או יארצייט בחודשים אלו ייטיב לעשות אם ישאל את רבו.
תמונה: W.carter, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.