גודל הטקסט
בין ניגוני קאליב בולט ״Szól a kakas már״, הכתוב גם ״סול א קאקאש מאר״ ובעוד צורות כתיב, ושמו ההונגרי מדבר על קריאת התרנגול. הניגון קשור בשמו של ר׳ יצחק אייזיק טאוב מקאליב, שנפטר בשנת 1821. הוא נחשב לאדמו״ר החסידי הראשון בהונגריה, ומכנים אותו ״זמר ישראל הנעים״. שנת לידתו שנויה במקורות, 1744 או 1751.
סיפור חייו עצמו פותח בניגון. על פי המסופר, ר׳ לייב שרה׳ס מצא אותו נער רועה אווזים, בן לאלמנה, והביאו אל ר׳ שמעלקא מניקלשבורג. ברבות הימים, כך ממשיכה המסורת, נהג האדמו״ר ללכת אל האחו להאזין לרועים, ושם קנה מרועה הונגרי את השיר. הרועה ניסה לשיר אותו שוב ולא זכר, והרבי הסביר שהניגון היה שגור בפי הלויים בבית המקדש ונדד בגלות בין הבריות, עד ששב אל מקומו. בגרסה אחרת הכלל רחב יותר: כל ניגון כזה מקורו במקדש, ושכחת המלמד היא הראיה.
כאן ראוי לעצור ולומר בפשטות: זו מסורת, והמקורות אינם תמימי דעים. יש הכותבים שהוא חיבר את השיר, יש המציינים שקיבלו בירושה מאבותיו והוא מנגינה הונגרית, ויש המספרים שקנאו. חוקר המוזיקה בנצה סבולצ׳י קבע ב־1921 שמדובר בגרסה של שיר עם הונגרי מוכר, ששולבו בו שורות בעברית, ויש הטוענים שהבית האחרון תוספת מאוחרת, כנראה מחוגי החסידים, הנשענת על הפיוט ״צור משלו״. מסורת הרועה עצמה מתערבבת לעתים בשיר קאליבי אחר, ״Erdő, erdő״: בפרסומים השונים מופיעים פרטים שונים, ויש הקושרים אליו את מפגש הנעורים עם ר׳ לייב.
על משמעות הניגון אין מחלוקת של ממש. בעולם החרדי רואים בו שיר של כיסופים לגאולה ולבניין המקדש, והתרנגול מסמל לפיהם את עם ישראל בגלות. מבחינה מוזיקלית הוא בנוי בסולם ״אהבה רבה״, וזו אולי אחת הסיבות שהתקבל בקלות כה רבה.
ומה ביום ההילולא? ז׳ באדר הוא יומו, ובשנים מעוברות יש מחלוקת אם באדר א׳ או בב׳. מסופר על המונים שנהרו אל הציון מכל רחבי האימפריה האוסטרו־הונגרית ועל ביקורו של הרב מבעלזא, ובתיעוד משנת 1942 מוזכרת צפיפות באוהל לאורך הבוקר. בימינו מדווח על סעודות הילולא בבתי חסידים ועל נסיעת קבוצה אל הציון.
תיאור של סדר קבוע לשירת הניגון ביום זה לא מצאנו במקורות שעיינו בהם, ואין בכוונתנו להשלים אותו מן הדמיון. נאמר רק שהשיר מושר, לפי הדיווחים, בסעודות של מצווה אצל יוצאי צפון הונגריה, שהאדמו״ר ר׳ מנחם מנדל מקאליב, בן הדור השישי, שר אותו בהונגרית שוב ושוב ובכל שבת בירושלים, ושניגוני ר׳ אייזיק׳ל מעלים דמעות בעיני שריהם גם מאתיים שנה אחרי פטירתו.
תמונה: No.cilepogača, CC BY 4.0, דרך ויקישיתוף.