גודל הטקסט
חנוכה תשפ״ז נפתח ונחתם השנה בשבת. הנר הראשון מודלק בערב שבת, כ״ד בכסלו, 4 בדצמבר 2026, ויום א׳ של החג חל למחרת, בשבת כ״ה בכסלו, פרשת וישב. ההדלקה האחרונה, של שמונה נרות, חלה בערב שבת 11 בדצמבר, והיום השמיני הוא שבת פרשת מקץ, ב׳ בטבת, 12 בדצמבר. שתי ההדלקות שלפני השבת וההדלקה של מוצאי שבת 5 בדצמבר מבקשות אפוא מעט היערכות מראש.
שורשי החג מתוארים במסכת שבת (כא ע״ב). היוונים טימאו את השמנים שבהיכל, ולאחר ניצחון בית חשמונאי נמצא פך אחד בחותם הכהן הגדול, ובו כדי יום אחד בלבד. השמן דלק שמונה ימים, ובשנה שלאחר מכן נקבעו הימים ״בהלל והודאה״.
באותו דף מתוארות דרגות ההידור, מ״נר איש וביתו״ ועד מנהג בית הלל להוסיף נר בכל לילה. בשולחן ערוך (סימן תרע״א) נכתב שמוסיפים והולכים אף כשבני הבית רבים, והרמ״א מוסיף שהמנהג הפשוט הוא שכל אחד מבני הבית מדליק. גם בין העדות יש הבדל: לספרדים בעל הבית מדליק חנוכייה אחת, ולאשכנזים לכל אחד חנוכייה משלו.
על סדר ההדלקה נכתב בסימן תרע״ו שבלילה הראשון מברכים שלוש ברכות ובשאר הלילות שתיים, ושמתחילים בנר שנוסף באותו לילה ופונים ימינה. מקום הנר לפי סימן תרע״א הוא בפתח הסמוך לרשות הרבים, משמאל הנכנס, מול המזוזה, והרמ״א דן במציאות שבה מדליקים בפנים הבית. בעניין הזמן, סימן תרע״ב מדבר על סוף השקיעה, ומקובל שאשכנזים מדליקים אחרי השקיעה, וספרדים וחלק מהאשכנזים בצאת הכוכבים.
בערבי השבת כתוב בסימן תרע״ט שנר חנוכה קודם לנר שבת, והרמ״א מציין שמברכים כרגיל אף שעדיין יום. מקובל שהנרות צריכים להספיק עד חצי שעה לאחר זמן ההדלקה הרגיל. לפי לוח הזמנים לירושלים, הדלקת נרות שבת היא ב־15:54 ב־4 בדצמבר וב־15:55 ב־11 בדצמבר, ובשאר הערים הזמן שונה.
במוצאי שבת 5 בדצמבר מודלקים שני נרות. סימן תרפ״א קובע שבבית הכנסת מדליקים לפני ההבדלה, והרמ״א מרחיב זאת גם לבית. לעומת זאת, בלוח דינים ומנהגים בעריכת פרופ׳ יהודה איזנברג נכתב שבבית מבדילים ואחר כך מדליקים, וכך מובא גם בשם הספרדים. בשאלות מעשיות כאלה כדאי לברר עם רב הקהילה מה נוהגים אצלכם.
בכל שמונת הימים מוזכר ״על הנסים״ בתפילה ובברכת המזון (סימן תרפ״ב) וגומרים את ההלל (סימן תרפ״ג). בסימן תר״ע מובאים גם מנהג הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שהנרות דולקים, הזמירות שבסעודות, ואכילת גבינה לזכר מעשה יהודית. חנוכה שמח.
תמונה: Korenn, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.