גודל הטקסט
מי שפותח אנתולוגיה של פיוטי יהודי מרוקו ימצא בה כמעט בוודאות את שמו של ר׳ דוד בן אהרן חסין ממכנאס. אנדרה אלבז ואפרים חזן, שחקרו את יצירתו, מכנים אותו המשורר המהולל של יהדות מרוקו, וחזן מוסיף וכותב עליו ״הפייטן המובהק״ של קהילה זו.
שנות חייו אינן אחידות במקורות. רובם גורסים 1792-1727, האנציקלופדיה יודאיקה מסתפקת בהערכה של 1730 בקירוב עד 1790 בקירוב, ובמסמך שפרסם אתר אקדם נרשמה שנת הלידה 1722. לפי האנציקלופדיה היה תלמידו וחתנו של ר׳ מרדכי ברדוגו.
כבר בימי חייו יצאו פיוטיו ממכנאס אל מרחב רחב. הוא הרבה לנסוע לקהילות רחוקות, בהן פאס, מרקש, סאלה, תטואן וגיברלטר, ולא אחת הוזמן לשיר שם את חיבוריו בעצמו. פייטנים בני זמנו, ובהם ר׳ דוד חיים סררו, כתבו לכבודו שירי שבח, ואחרים קוננו עליו לאחר פטירתו.
הקובץ ״תהילה לדוד״ נדפס לראשונה באמסטרדם בשנת 1807, בהקדמת ר׳ רפאל ברדוגו ובלוויית שיר שבח מאת ר׳ דוד חיים סררו. משה אדרעי העיד בשנת 1855 שראה כתב יד של הספר שנשלח ממכנאס לראשי יוצאי מרוקו בלונדון לצורך הדפסה. מהדורה מורחבת יצאה בקזבלנקה בשנת 1931, אחריה מהדורה בירושלים בשנת 1973, ובשנת 1999 ראתה אור בלוד מהדורה מדעית של חזן ואלבז, ובה 952 עמודים.
חזן מונה יותר ממאתיים וחמישים פיוטים פרי עטו, בנושאים ובצורות מגוונים: שירי חתונה וידידות, קינות ואזהרות, לצד ״מקומן של זבחים״, חיבור מחורז שהאנציקלופדיה מתארת כעוסק בהלכות שחיטה, ומקורות אחרים כעוסק בעבודת הקרבנות במקדש. מקום מיוחד תופסים שירים אישיים על הצלה מסכנה, על תלאות הדרך ועל אדם שתמך בו בשנת רעב.
דוגמה יפה היא הפיוט שחיבר בדרכו אל נווה התמרים של תאפיללת. בהערה משלו ציין: ״פיוט ייסדתי בהליכתי אל עיר תאפיללת היושבת על נהר זיז״. לפי ניתוחו של חזן, המראה נפרש בו דרך הפסוקים: תאפיללת זוכה לכינויה של יריחו, ״עיר התמרים״, והנהר המקומי משתלב בלשון הנביא ישעיהו. זו דרך רעננה, מסביר החוקר, להתבונן במציאות מבעד למקורות.
במאה התשע-עשרה נישאו פיוטיו בפי שד״רים מארץ ישראל, ואף הגיעו אל ״ספר פזמונים״ שנדפס בכלכותה בשנת 1842. הפזמון לאליהו הנביא ״לכבוד חמדת לבבי״ ושיר ההלל לטבריה ״אוחיל יום יום״ נפוצו בקהילות המזרח. עוד בשנת 1995 פרסמו אלבז וחזן שלושה פיוטים שלא נודעו קודם לכן, מתוך כתב יד משנת 1819. ובספרייה הלאומית שמורה מחברת מן המאה העשרים, בכתיבה תימנית, ובה פיוטים לברית מילה, שלושה מהם מיוחסים לו: עדות צנועה לדרכו הארוכה של פייטן ממכנאס.
תמונה: Petar Milošević, CC BY-SA 4.0, דרך ויקישיתוף.