גודל הטקסט
הרעיון פשוט עד כדי כך שקל לשכוח כמה הוא גדול: דף גמרא אחד בכל יום, לפי לוח אחד, עד שמגיעים לסוף הש״ס ומתחילים מחדש. מי שלומד בירושלים ומי שלומד בקצה אחר של העולם עומדים באותו יום באותו הדף.
השם הקשור ביוזמה יותר מכל הוא הרב מאיר שפירא, שנודע לימים כרבה של לובלין. כשהעלה את ההצעה היה בן שלושים ושש וכיהן כרב בעיר סאנוק. הוא השמיע אותה בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בווינה, באלול תרפ״ג. יום ההכרזה היה ט׳ באלול תרפ״ג, 21 באוגוסט 1923. הלימוד עצמו נקבע לראש השנה תרפ״ד, והחל ממסכת ברכות, דף ב׳.
ד״ר חיים סיימונס מוסיף במאמרו זווית מעניינת. לפי מסקנתו, הצעות דומות הועלו עוד לפני כן על ידי כמה וכמה אנשים, והרב שפירא הוא שפרסם את הרעיון בעולם והביא לקבלתו. עוד מובא שם כי בהודעת אגודת ישראל נאמר שהכנסיה מטילה על כל חבר חובה מוסרית ללמוד לפחות דף גמרא אחד ביום.
המספרים עצמם מרשימים. נמנים 2,711 דפים בכל מסכתות התלמוד הבבלי, דף אחד ליום, וכך נמשך מחזור שלם כשבע שנים וחצי. סיום הש״ס הראשון של הדף היומי נחגג ב־2 בפברואר 1931.
ומה קורה היום? לפי לוח הדף היומי, ביום רביעי, כ״ד בחשוון תשפ״ז, 4 בנובמבר 2026, לומדים בכורות דף מ״ז. המחזור הנוכחי, הנחשב למחזור הארבעה עשר, החל לפי אותו לוח ב־5 בינואר 2020, ח׳ בטבת תש״ף, מברכות דף ב׳. הדף האחרון שלו, נידה דף ע״ג, חל לפי הלוח ב־7 ביוני 2027, ב׳ בסיוון תשפ״ז, ולמחרת שוב פותחים במסכת ברכות. מי שמחפש נקודת כניסה יכול אפוא להצטרף כבר בדף של היום, גם בלי לחכות לתחילת מחזור חדש.
הרעיון גם הוליד המשך. מסופר שבכנסיה השישית, בטבת תש״ם, הכריז האדמו״ר מגור, רבי שמחה בונים אלתר, על מחזור דומה בתלמוד הירושלמי, על פי אותו עיקרון של דף ליום.
ומי שמתלבט מה נכון לו ללמוד, בכמה זמן ובאיזה עומק, ייטיב להתייעץ עם רבו, שמכיר אותו ואת שעותיו.
תמונה: דפוס האלמנה והאחים ראם, וילנא, נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף.