גודל הטקסט
סיפור פך השמן אינו מופיע בספר מקבים א', המקור הקדום המרכזי לחנוכה. כך כותב נישאן יואלי (דצמבר 2016), והוא מוסיף שהספר מתאר את חנוכת המזבח וקביעת חג בן שמונה ימים בכל שנה.
מקבים א'' נכתב במקור בעברית ושרד רק בתרגום ליווני. הוא מכסה את ההיסטוריה של המקבים בשנים 175 עד 134 לפני הספירה, בסגנון עניני ומפוכח שמושפע מהתנ"ך, ופותח במתתיהו הכהן. יואלי מוסיף שהספר כנראה נכתב בארץ ישראל סמוך לימי המרד.
מקבים ב' שונה: הוא כתוב יוונית, נכתב בידי יסון מקירנה שקיצר חיבור עברי קדום יותר, ומכסה את השנים 176 עד 161 לפני הספירה, בעיקר סביב יהודה המכבי. לפי יואלי הוא נכתב כנראה בתפוצות, אולי במצרים, ומסביר, לפי יואלי, את שמונת הימים בהשוואה לסוכות: חוגגים בענפים ובתמרים.
מקור שלישי הוא מגילת תענית. לדברי יואלי, בפרק ט' שלה מוזכר פך השמן, אך החג קשור במלחמה ובניצחון ובחנוכת המקדש. הכותב מציע שהגמרא במסכת שבת (כא ע"ב) ערכה את הנוסח ושמרה את סיפור השמן, ומכאן נולד ההסבר השגור.
ספרים נוספים בשם מקבים נקראים אחרת. מקבים ג' ו-ד' כתובים יוונית; ג' עוסק ביהודי מצרים בימי תלמי פילופטור, וד' בשכל שגובר על התאווה. הכנסייה הקתולית מכירה במקבים א' וב' כקנוניים, והכנסייה האורתודוקסית המזרחית גם בג'.
לצד אלה קיימת מגילת אנטיוכוס, שנקראת בקהילות מסוימות בחנוכה. היא חולקת עם מקבים א' וב' ציטוטים ואירועים, אך היא יצירה נפרדת.
תמונה: Brücke-Osteuropa, נחלת הכלל, דרך ויקישיתוף.